תא"ק 40509-05-16 עיריית אשקלון נ' עמותת קרן אשקלון

עסקינן בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר וניצבת לפניי עתה בקשת המבקשת למחיקת כותרת התביעה ולחילופין – למתן רשות להתגונן.

לאחר שניתנה למשיבה זכות תגובה וזכות תשובה למבקשת, מצאתי מקום להידרש לבקשה הראשונית למחיקת כותרת התביעה ובהתאם להחלטה בזו ליתן הוראות נוספות.

ע"פ כתב התביעה – המשיבה, רשות מקומית, הינה בעלת זכות שכירות מוגנת במקרקעין המוגדרים בסעיף 4 לתביעה מכח חוזה שנחתם בשנת 1992 עם חב' אפרידר החברה לשיכון ופיתוח אשקלון בע"מ (להלן: "המקרקעין" ; "חב' אפרידר" בהתאמה).

החוזה עם חב' אפרידר הוארך מעת לעת ותשלום דמי השכירות עודכנו בהתאמה.

המבקשת הינה עמותה רשומה אשר יוזמת ומנהלת באשקלון מפעלי תרבות, חברה, חינוך, בריאות, מדע ועוד ומזה מספר שנים מתירה לה המשיבה לעשות שימוש במקרקעין (במשרדים המצויים בו) וזאת ללא כל הסכם שכירות או הרשאה בכתב וללא גביית תמורה כלשהי בגין השימוש הנעשה במקרקעין אלו.

למקרקעין דנן ערך היסטורי ובחודש 5/15 בעקבות החלטה מצד המשיבה לפתח את המקרקעין וסביבתם ולשפץ את המקום, שלחה היא למבקשת מכתב במסגרתו נדרשה היא לפנות את המקרקעין עד ליום 1.7.15. ע"פ בקשת המבקשת במכתב מיום 21.5.15 נאותה המשיבה, לפנים משורת הדין, לדחות את מועד הפינוי ליום 15.8.15.

משלא פונו המקרקעין ובתכתובת שהוחלפה בין הצדדים טענה לפתע המבקשת כי ניתנה לה רשות בלתי מוגבלת בזמן לעשות שימוש באלו, הגישה המשיבה תביעתה זו.

המבקשת טוענת כי תביעה זו אינה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר וזאת מחמת היות המקרקעין משום נכס שעליו חל חוק הגנת הדייר (נוסח חדש), תשל"ב – 1972 וכן בהעדר ראיה בכתב כנדרש.

בשלב זה אינני מוצאת מקום לפרט את טענות ההגנה, אך אציין בתמצית, כי לשיטת המבקשת היא משמשת כדיירת משנה במקרקעין משהמשיבה העבירה לה את זכויותיה שלה ע"פ החוזה עם חב' אפרידר ללא הגבלת זמן וכי אין כל עילה חוקית לפינויה כיום. לדידה, הסכמתה לפנות את המקרקעין לאור השיפוץ הצפוי היתה זמנית בלבד ולתקופת השיפוץ והיא אף חויבה על דרך הקיזוז בתשלום דמי שכירות.