תא"ק 40025-05-11 עיריית ירושלים נ' זגדון

ביום 10.07.11 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד המבקש.

בפני בקשה מיום 23.04.13 לביטול פסק הדין, כדלקמן:

המבקש טוען כי כתב התביעה לא הומצא לידיו שכן הומצא לכתובת שאינה נכונה, ונודע לו אודות התביעה דנן בעקבות כתב אזהרה שנשלח מלשכת ההוצאה לפועל. לגופו של עניין, המבקש מעלה טענה כי מייד עם יודע לו אודות החוב הגיע למשרד בא כוח המשיבה ביום 18.09.11 והסדיר את החוב אך סירב לשלם סך מוגזם של 20,000 ₪ עבור הוצאות משפט. עוד טוען כי התביעה הוגשה בחוסר תום לב, תוך שהתנהל משא ומתן בין הצדדים בהנחה לתשלומי מס ארנונה, ומבלי שהודיעה המשיבה למבקש על כוונתה להגיש כתב תביעה. אלמלא התנהלותה זו של המשיבה, היה המבקש מסדיר את החוב במעוד מועד ולא היו נזקקים להוצאות משפט אשר הגיעו לסכום מופקע של 62,630 לאחר הורדת חוב הארנונה עצמו.

מנגד טוענת המשיבה כי כתב התביעה נמסר לכתובתו של המבקש ברחוב טורי זהב 10 מודיעין עילית, (אותה הכתובת המופיעה בפסק הדין ובבקשתו לביטול), בהתאם לרישום במשרד הפנים וזאת על ידי הדבקה ביום 01.06.11, לאחר שלשה ביקורים במקום. ביום 02.06.11 התקשר המבקש למשיבה וקיבל את מלוא המידע הנוגע לכתב התביעה. חרף האמור לעיל בחר שלא להגיב בהתאם לדין. כמו כן התראה נשלחה למבקש ביום 12.17.11 (מצ"ב אישור משלוח בדואר רשום). לאחר מכן התקשר עובד מטעם המבקש בטענה כי ברצונו לסגור את החוב כאמור, כמו כן ביום 21.09.11 התקשר עובד ממשרדי המשיבה אל המבקש בבקשה להסדיר את החוב, אולם בניגוד לשיחות כאמור לא ניגש להסדיר את חובו וביום 27.02.12 נשלחה למבקש אזהרה מההוצאה לפועל בצירוף פסק הדין אולם מאחר ונאמר לשליח כי המבקש כמעט ולא נוכח בביתו במשך היום המציא השליח את כתבי בי-הדין כאמור לאביו של המבקש בכתובת שונה. המבקש מודה כי קיבל את כתב האזהרה עוד יוטעם כי הליכי גבייה החלו כבר ביום 10.05.10 כאשר הוטל עיקול על רכבו של המבקש, אלא שחרף ידיעת המבקש כאמור לעיל, נמנע מלהתגונן במועד וכי את בקשתו לביטול פסה"ד הגיש מבלי לצרף בקשה למתן אורכה. לגופו של עניין, אין מחלוקת כי המבקש הסדיר את חוב הארנונה עצמו, סכום שכמובן קיזזה המשיבה מתיק ההוצאה לפועל, אולם סירב לשלם עבור הוצאות משפטיות ושכ"ט עו"ד.

בתשובתו טוען המבקש כי התביעה אשר הוגשה ביום 23.05.11 מתייחסת לחיובי ארנונה עד סוף שנת 2011 (עילה אשר טרם נוצרה). המבקש טוען כי על פי התיאור שבתצהיר המוסר נראה כי התביעה הודבקה על דלת צדדית לבית המהווה דלת ליחידה נפרדת ולא דלת ראשית ועל כן, המבקש לא קיבל את כתב התביעה. לעניין שיחות הטלפון, המבקש אינו מכחיש את השיחה הראשונה שהתקשר עם המשיבה אולם טוען כי בשיחה זו לא הוזכר דבר בנוגע לכתב התביעה . באשר לשיחה השנייה מיום 21.09.11, יוזכר כי מאחר שהחוב הוסדר עוד ביום 18.09.11, אין זה ייתכן כי לאחר מכן ינהלו שיחה בדבר חוב שהוסדר קודם לכן.

לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי כתב התביעה הומצא כדין למבקש. נראה כי המבקש היה מודע להליך המתנהל כנגדו אולם נמנע מלפעול במועד ועל כן איני מוצא לנכון לבטל את פסק הדין מחובת הצדק. כמו כן, הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ללא בקשה למתן אורכה ומבלי שפרט המבקש את המועד המדויק בו נודע לו אודות ההליך דנן. יודגש כי המבקש מודה בקיומו של החוב דנן, אשר טפח לאור סירובו לשלמו ולא מעלה טענות לגופו אשר עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה.

אשר על כן, ולאור האמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.

פסק הדין מיום 10.07.11 יוותר על כנו.