תא"ק 39999-07-17 עיריית רמת גן נ' מעבדות גימור נאה (1988) בע"מ ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעים להארכת מועד להגשת כתב טענותיהם העיקרי (בקשת רשות להתגונן), עד לאחר ההכרעה העתידית בבקשת הסף אותה הגישו למחיקת הכותרת והעברת התביעה לפסים של תובענה רגילה. הבקשה נדחית.

עפ"י ההלכה הפסוקה [רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג (פורסם בנבו, 5.2.07), רע"א 9030/04, 827/05 אירופה ישראל (מ.מ.ש) בע"מ נ' גדיש קרנות גמולים בע"מ (פורסם בנבו, 26.6.07) וכן רע"א 4108/10 אוזן נ' עו"ד צוריאל לביא, בתפקידו כמנהל מיוחד (פורסם בנבו, 16.6.10)], דרך המלך בה חייב נתבע להלך היא, כי כתב הטענות העיקרי יוגש על-ידיו ביחד עם כל בקשות הסף מטעמו ולא ייעשה פיצול במועדי הגשת המסמכים ולא תיעתר בקשתו להארכת מועד להגשת כתב טענות עיקרי עד להכרעה בבקשת הסף, אלא אם מתקיים אחד מהמצבים החריגים ויוצאי הדופן, שבהם "מתקיימים שני תנאים מצטברים: ראשית, נראה על פני הדברים שיש סיכוי סביר לטענה הדיונית המקדמית; שנית הנתבע או המשיב חייב להשקיע משאבים רבים ביותר, שאינם פרופורציונליים בנסיבות העניין, על מנת להתגונן לגופם של דברים וכל עוד לא הוכרעה טענתו המקדמית. היחס בין שני התנאים האמורים ניתן להגדרה כמקבילית כוחות" (מתוך רע"א 10227/06 הנ"ל).

בבקשה שלפניי כלל לא נטען לתחולת החריג הנ"ל, וממילא לא הוכחה תחולתו, ולכן דין הבקשה להידחות. מעל הצורך יצוין מעיון במסמכי התיק, כי, על פניו, לא מתקיימים בנסיבות המקרה שלנו שני התנאים המצטברים הנ"ל, שרק בהתקיימם ניתן, כאמור, לפצל בין מועד הגשת כתב הטענות העיקרי לבין מועד בקשת הסף.

לפיכך, לעת זו לא תידון בקשת הסף, ועל הנתבעים להגיש תחילה את כתב הטענות העיקרי מטעמם בתוך המועד החוקי הקבוע לכך (ככל שמועד זה כבר חלף במועד החלטתי זו, רשאים הנתבעים להגיש את כתב טענותיהם העיקרי בתוך 10 ימים מהיום).

מיותר לציין, כי אם בסופו של יום יתברר שהתובעת הטריחה לשווא את הנתבעים בהכנת והגשת כתב טענות, יוכלו הנתבעים לעתור לחיוב התובעת בהוצאות מיוחדות בגין הטרחת שווא זו, ואין להסיק מדבריי אלה כי במקרה זה מסתמנת הטרחת שווא כלשהי.

המזכירות תשלח החלטתי זו, בפקס ידני, לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ח, 03 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.