תא"ק 39670-02-15

בפני בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית, בסדר דין מקוצר, שהגישה המשיבה כנגד המבקשת, על סך של 327,743 ₪.

עניינה של התביעה במכסות לכיסוי הוצאות ניקוז שהוטלו על המבקשת – רשות מקומית הפועלת על פי דין, מכוח סעיף 43(א) לחוק הניקוז וההגנה בפני שטפונות – התשי"ח – 1957 (להלן:"החוק"), בגין השנים 2013 ו-2014 (להלן: "הוצאות הניקוז")

המשיבה, שהינה תאגיד סטטוטורי הפועל מכוח החוק, טוענת כי יש לחייב את המבקשת לשלם את מלוא הוצאות הניקוז, משאלה נקבעו לאחר קבלת כל האישורים הרלוונטיים, לרבות אישורי שר החקלאות ושר הפנים.

לתמיכה בטענותיה, המשיבה צירפה לכתב התביעה העתק של האישורים הרלוונטיים וכן מכתבי התראה שנשלחו למבקשת.

במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן ותצהיר הגזבר – מר מאהר אבו ליל, התומך בה, המבקשת טוענת כי אינה חייבת לשלם את הוצאות הניקוז, מהנימוקים שלהלן:

1. התביעה הוגשה בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, המחייבות קיום הליך בירור מקדמי בפני הממונה על המחוז בטרם הגשת התביעה.

    

2. המשיבה אינה רשאית לחייב את המבקשת בהוצאות הניקוז וזאת בשל העדר ביצוע כל פרויקט או מפעל ניקוז בתחום שיפוטה בשנים האחרונות.

    

3. אישורי השרים הרלוונטיים ניתנו שלא כדין, משלא זומנה המבקשת לישיבות בהן נדונה סוגיית חיובה בהוצאות הניקוז ובכך נשללה מהמבקשת זכותה להשמיע את טענותיה.

    

4. סכום התביעה חושב באופן כללי וערטילאי, ומבלי שנזקפו לזכות המבקשת סכומים המגיעים לה מהמשיבה או נלקחו בחשבון פרויקטים שעל המשיבה לבצע בתחום שיפוטה של המבקשת.