תא"ק 39488-10-14 רוזיו נכסים וניהול בע"מ נ' קליין רסלר

לפני תביעה ע"ס 157,530 ₪ בגין דמי תיווך המגיעים לתובעת, לטענתה, בשל עסקת מכר דירת הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), שהיתה בבעלות הנתבעת ובבעלות בעלה בחלקים שווים (להלן: "הנכס").

א.רקע:

1.אין חולק כי הנתבעת חתמה על הסכם להזמנת שירותי תיווך מהתובעת ביום 04/11/12.

2.כן אין חולק כי ביום 30/01/14 מונה הנתבע 3 ע"י רשם ההוצל"פ ככונס נכסים על זכויות הנתבעת בנכס. קודם לכן, ביום 19/03/12, מונתה הנתבעת 2 ככונסת נכסים על זכויות בעלה של הנתבעת בנכס. בעת החתימה על הסכם התיווך לא הודיעה הנתבעת לתובעת דבר מינוי כונס הנכסים על זכויות בעלה בנכס.

3.בצו מינוי כונס הנכסים הורה רשם ההוצל"פ, בין היתר, כי פניה לשירותי תיווך תיעשה באישורו לאחר שנכשלו ניסיונות כונס הנכסים למכור את הנכס בכוחות עצמו.

4.ביום 27/05/14 נחתם הסכם למכירת הנכס, אשר אושר ע"י רשם ההוצל"פ.

5.אין חולק כי התובעת היתה הגורם היעיל שהביא לחתימה על הסכם המכר (ראה עדות הנתבעת בשורה 31-32 בעמ' 10 לפרוטוקול) וכי הרוכש שילם דמי תיווך לתובעת.

ב.טענות הצדדים:

6.בבקשתם למחיקת כותרת התביעה, ולחילופין, למתן רשות להתגונן, טענו כונסי הנכסים כי פעלו לפי צו רשם ההוצל"פ, הודיעו למתווכים, ובכלל זה לתובעת, כי לא ישולמו דמי תיווך מטעמם, הם אינם חתומים על הסכם התיווך, ולפיכך אין כל יריבות בינם לבין התובעת. כן הודיעו כי בקופת הכינוס נותרו כספים בגין חלקה של הנתבעת ואף הוטל עיקול ע"י התובעת במסגרת ההליך דנן, אך הנתבעת מתנגדת לתשלום סכום התביעה מקופת הכינוס.

7.מלכתחילה נדון ההליך בבית משפט השלום בתל – אביב בפני כב' השופט א' שוורץ, שהורה, בהחלטתו מיום 01/03/15, על מחיקת כותרת התביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר. כן קבע כי נוכח עיקול הסכום הנתבע אצל כונסי הנכסים שיפעלו כפי הוראת בית המשפט ומאחר שבסיס המחלוקת בשאלת חבות הנתבעת כלפי התובעת, הרי ההליכים כנגד כונסי הנכסים עוכבו.

8.בדיון שנערך בפני ביחסים שבין התובעת לנתבעת הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם נציג התובעת ומטעם הנתבעת. המצהירים נחקרו על תצהיריהם וב"כ הצדדים סיכמו טענותיהם.

9.התובעת טענה בסיכומיה כי התחייבות הנתבעת כלפי התובעת בהסכם התיווך עומדת בפני עצמה ואיננה קשורה לכונסי הנכסים. הסכם התיווך הוא חלק מתכונות הנכס וחל גם על הכונסים, אשר ידעו על קיומו מפי התובעת ואף אימצו אותו בפועלם בשיתוף פעולה עם התובעת למציאת רוכש לנכס. הודעת הכונסים למתווכים כי לא ישולמו דמי תיווך איננה תואמת את החלטת ר' ההוצל"פ ואיננה גוברת על הסכם התיווך בין הצדדים. הכונסים פעלו כידה הארוכה של הנתבעת ולפיכך אין לקבל את טענת הנתבעת כי לא היא מכרה את הנכס אלא כונסי הנכסים. המו"מ למכירת הנכס התנהל בנוכחות הנתבעת ובעלה והם אישרו את המכירה. לטענת התובעת, יש לחייב הן את הנתבעת והן את הכונסים בתשלום דמי התיווך.

10.הנתבעת טענה בסיכומיה כי מינוי כונס הנכסים על זכויותיה בנכס סיכל את הסכם התיווך עוד טרם מימושו. התובעת ידעה על מינוי כונס הנכסים עוד בטרם הביאה את רוכש הנכס ובטרם נחתם הסכם המכר. הכונסים אינם כונסים של החייבים אלא של זכויותיהם בנכס. המוכרים הינם הכונסים ולא הנתבעת. הנתבעת היתה זכאית להשתתף בהתמחרות או לפדות את הנכס, ומכאן שאיננה יכולה להיחשב כמוכרת הנכס. הכונסים הודיעו למתווכים כי לא ישולמו דמי תיווך. ככל שכונסת הנכסים נתנה לתובעת הבטחה כי הנתבעת תשלם דמי תיווך, הרי היא לא ייצגה את הנתבעת. אין מקום לדרישת התובעת לחיוב הנתבעת והכונסים גם יחד בדמי התיווך, שכן אם הכונסים הם שמכרו את הנכס, אין מקום לחיוב הנתבעת בדמי התיווך.

ג.דיון:

11.המחלוקת בין הצדדים עניינה בשאלה, האם נוכח הליך כינוס הנכסים שהוטל על זכויות בעלי הנכס לפי מינוי של ר' ההוצל"פ, עדיין עומדת בעינה התחייבות הנתבעת כלפי התובעת לתשלום דמי תיווך, התחייבות אשר ניתנה קודם למינוי כונסי הנכסים שעה שעסקת המכר נשתכללה בתוך תקופת הכינוס?

12.לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בתצהירי הצדדים ונספחיהם, בחקירות הנגדיות ובסיכומי ב"כ הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את התביעה כנגד הנתבעת, מהנימוקים שיובאו להלן.

13.הנתבעת חתמה על הסכם תיווך עם התובעת. אין מדובר בהסכם למתן שירותי תיווך בלעדיים ע"י התובעת. אין חולק כי הנתבעת חתמה על הסכם שירותי תיווך גם עם מתווכים אחרים.

הסכם התיווך נחתם כבר בשנת 2012. המכר בוצע ע"י כונסי הנכסים בשנת 2014.