תא"ק 39242-07-14 מחצבות כפר גלעדי - שותפות מוגבלת נ' האחים חסאן (ערוער) בע"מ ואח'

בעניין: העברת מקום הדיון לבאר שבע, מחיקת כותרת, רשות להתגונן

1.ביום 21/7/14 הגישה התובעת כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 69,760 ₪ בגין יתרת חוב של הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") לתובעת, להחזרתה ערב הנתבע 2 בחתימתו כערב על טופס ההצעה להזמנת חומרים נספח א' לכתב התביעה.

2.לכתב התביעה צורף טופס הצעה להזמנת חומרים הכולל פירוט של החומרים אותם מסכימה הנתבעת לרכוש מהתובעת לפי הפירוט כדלקמן: מצע א, מילוי וחול מחצבה. טופס ההצעה כולל הערכה של כמות החומר המסופק בנוגע לכל אחד מסוגי החומרים. עוד כולל טופס ההצעה את תקופת ההסכם כאשר נאמר כי לאחר תום התקופה יימשך תוקפו של ההסכם כל עוד לא הודיע אחד הצדדים על הפסקת תוקפו. באשר למחיר ישנה הפנייה למחירי החומרים כפי שהם בעת חתימת ההסכם תוך הדגשה שהמחירים כפופים לשינויים כפי שייקבע בהתייקרויות או מחירונים בעת פרסומם על ידי התובעת מעת לעת. בסעיף 15 לטופס ההצעה, נכתב כי בית המשפט המוסמך לדון בכל מקרה של תביעה או סכסוך או חילוקי דעות הקשורים לפרשנותו או לביצוע של הסכם זה יהיה בית המשפט שמקום מושבו בחיפה.

בנוסף צורפו לכתב התביעה חשבוניות החוב הכוללות את סוגי החומרים, מחיריהם והמתקן בעבורו נרכשו (מצע יתיר). כמו-כן צורפה כרטסת שהשורה התחתונה שלה היא 67,723 ₪, העתקי המחאות מחוללות לפקודת התובעת בסך כולל של 55,436 ₪ וחישובי ריבית המסבירים את ההפרש בין סכום הכרטסת לסכום התביעה.

3.הנתבעת אשר מקום מושבה בבאר שבע והנתבע אשר מקום מושבו בערוער הגישו בקשת רשות להתגונן במסגרתה ביקשו למחוק את כותרת התביעה ולהעביר את מקום הדיון לבאר שבע. במסגרת בקשה מאוחרת, הבהירו הנתבעים כי הם מבקשים מבית המשפט להכריע קודם כל במחלוקת בעניין הסמכות המקומית ורק לאחר מכן בבקשות האחרות. ב"כ הנתבעים הפנה לעניין זה לפסק דין של בית המשפט העליון בע"א 85/75 אסקר בע"מ נ' כיסאות ישראל בע"מ, על בסיסו נטען כי כאשר נטענת טענת חוסר סמכות מקומית, ראוי לברר קודם את שאלת הסמכות בטרם ידון בית המשפט לגופו של עניין. עיינתי בפסק הדין ולא מצאתי בו כל אמירה שיש בה כדי לתמוך בטענה זו. עוד יצוין כי שיקולי היעילות הדיונית, עליהם הצביע בית המשפט העליון בעניין בובליל נ' אינדיג ( רע"א 10227/06 ) , אינם מצדיקים להפריד בין החלטה בבקשה למחיקת כותרת ובבקשת הרשות להתגונן לבין החלטה בעניין הסמכות המקומית. בכל המקרים מדובר בהחלטות שניתנות במקרים רבים על בסיס החומר המצוי בתיק ולכן אין כל טעם ענייני שיכול להצדיק הפרדה שכזו. כך בפרט כאשר ב"כ התובעת לא ביקש להקדים דיון פרונטלי בו יחקר המצהיר למתן החלטה בבקשות .

4.בכל הנוגע לסמכות המקומית, מסכימים באי כוח הצדדים כי לא מדובר במקרה של סמכות שיפוט ייחודית אלא במקרה של סמכות שיפוט מקבילה (סעיף 2 לבקשה וסעיף 2.א. לתגובה). במקרה שכזה, קובעת תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי כי אם לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט ייחודי, יכול שתוגש התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4. דהיינו, בהתאם ללשונה של תקנה 5 ניתן להגיש את התביעה הן לבית משפט זה בהתאם לאמור בהסכם והן לבית המשפט למחוז דרום לאור מקום המגורים ומקום העסק של הנתבעים ולאור מקום המסירה של הנכס.

5.דא עקא, כפי שעולה מעיון בפסיקה אליה הפנו שני הצדדים, לשונה של תקנה 5 אינה מסיימת את הדיון לאור התיקון של סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים אשר קובע כיום חזקה כי תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט, ייחשב כתנאי מקפח. בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון ברע"א 1108/10, מאיר מוסך למכוניות ומשאיות בע"מ נ' ברפי, חזקה זו מעבירה לספק, שהוא במקרה דנן התובעת, את נטל ההוכחה להראות כי התנייה אינה מקפחת. כמו-כן על פי הפסיקה על התובעת להראות כי תניית השיפוט לא תרתיע את הנתבעים מפני מימוש זכותם להתדיין בתיק זה.

תא"ק (שלום חיפה) 4221-11-11 בנק אוצר החייל נ' טפיירו ואח', החלטה מיום 4/3/12.

6.הנתבעים טוענים כי במקרה שלפנינו מתקיים מבחן ההרתעה מפני מימוש זכויות שכן מדובר בנתבעת שהיא חברה הממוקמת בבאר שבע וברי כי הנתבעת ועובדיה, לרבות הנתבע , אינם יכולים לבסס את הגנתם כראוי כאשר הדיון מתקיים בבית משפט בחיפה. נטען כי קיום דיון בבית משפט המרוחק ממקום מגורי הנתבעים, מחטיא את הרציונל של תקנות סדר הדין להקל על הנתבעים.