תא"ק 39015-07-10 עיריית ירושלים נ' מראד ואח'

ביום 14.09.11 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים.

המבקשת במסגרת בקשתה לביטול פסק הדין טוענת כי עד לשנת 2002 החזיקו בנכס ובסוף 2002 היא ובעלה עברו להתגורר בדובאי. כתב התביעה הומצא לאחיינית הנתבע וכתב האזהרה מלשכת ההוצאה לפועל נמסרו לאחיו של הנתבע, כתבי בי-הדין נמסרו בזמן שהמבקשת התגוררה בחו"ל, לבני משפחה רחוקים אשר אינם מתגוררים וכן אינם התגוררו עם הנתבעים, ועל כן נמסרו שלא כדין ועל בית המשפט הנכבד לבטל את פסק הדין מחובת הצדק.

בתגובתה טוענת המשיבה כי טרם הגשת בתביעה דנן נשלחו למבקשת ולבעלה 10 התראות. המשיבה מאשרת את דרכי ההמצאה כפי שהעלתה המבקשת וטוענת כי המבקשת הגישה את הבקשה לביטול פסה"ד באיחור רב וללא בקשה למתן אורכה. לגופו של עניין, מקומה של טענת אינני מחזיק הינה במסגרתו של ההליך המנהלי המיועד לכך באופן ייחודי, בדרך של הגשת השגה למנהל הארנונה. כמו גם, המבקשת מודה בחלק של החוב עד לשנת 2002, ואילו בסיום החזקתם את הנכס, היה על המבקשת ו/או בעלה לשלוח למשיבה הודעה בכתב בדבר סיום החזקה, בהתאם לתקנה 325 לפקודת העיריות [נוסח חדש].

אין לכחד כי למתן פסק דין בהיעדר הגנה עלולות להיות השלכות משמעותיות לבעל הדין אשר כנגדו ניתן פסק הדין, זאת בלא שהתובענה התבררה במלואה ומבלי שניתנה לו הזדמנות להוכיח טענותיו. משכך, ראוי שהשימוש בסנקציה זו יישמר למקרים קיצוניים בהם בעל דין הראה זלזול בוטה והתעלם מדעת מן ההליך, או מבקרים בהם לא עלה בידו להצביע על סיכויי הגנה כלשהם.

במקרה דנן אין מחלוקת לעניין דרכי ההמצאה, ודרכי המצאה אלה אינם עולים בקנה אחד עם הוראות הדין שכן כתבי בי-הדין לא הומצאו למבקשים ו/או לאחד מבני משפחתם המתגורר עמהם.

אשר על כן, בהתאם לפרק 214 לתקנות סדר הדין האזרחי, התמ"ד-1984, אני מורה על ביטול פסק הדין שניתן בהיעדר ביום 14.09.11 בשל חובת הצדק.

המבקשת תגיש בקשת רשות להתגונן בתוך 30 יום מיון מתן ההחלטה.

בנסיבות דנן לא ייפסקו הוצאות.