תא"ק 38937-11-15 בנק לאומי לישראל בעמ נ' אלימלך

בהתאם להחלטה מיום 13.07.16 נתבקש ב"כ התובעת להודיע לבית המשפט האם הוא מסכים ליתן בקשת רשות להגן – כן או לא. חלף זאת הוגשה הודעה ארוכה בה שב ב"כ התובעת על העניינים שלטענתו שנויים במחלוקת בתיק ובסופו של דבר ניתנה הסכמה למתן רשות להגן מותנית בתנאים שונים. בית המשפט אינו יכול להתייחס להודעה זו כהסכמה. מה גם שלא ניתן לקבל הסכמה כי רשות להגן תינתן כתנאי לכך שלא יידחה דיון גם במקרה של מחלה או אונס אחר. אין כל יסוד לנטען בהודעה כאילו הייתה הסכמה בעניין זה בדיון. אדרבה, נתבקש לקבוע מספר מועדים למקרה שלא ניתן יהיה לקיים את הדיון במועד שנקבע, אך גם על כך לא הוסכם בסופו של יום.

בהתאם להלכה הפסוקה, בשלב זה די לנתבע להצביע על הגנה אפשרית ולוּ בדוחק על מנת שבקשתו תתקבל. אין לדקדק עם המבקש בשלב זה בטיב ראיותיו (ראו: ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 138). לא תינתן רשות להגן רק מקום בו ברור למעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו: ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות הים התיכון, פ"ד לו (3) 518, 524).

בתיק זה קיימת, בין היתר, טענה לוויתור של התובעת על חלק מהחוב בהתאם להסכם פשרה שנחתם ביניהם. התובעת אינה מתכחשת להסכם אך טוענת לטעות סופר במסגרתו. ברי כי בנסיבות אלו לא ניתן לומר כי אין למבקש (הנתבע) סיכוי להצליח בהגנתו. בהתאם להלכה האמורה, אני מקבל את הבקשה, בהתאם לסמכותי לקבלה אף ללא דיון וללא חקירת המבקש, זאת בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (ראו: רע"א 1264/08 מונדר נ' הראל חברה לבטוח בע"מ (פורסם בנבו, 27.04.08)).

תצהיר המבקש ישמש כתב הגנה.

הצדדים ישלימו הליכים מקדמיים עד ליום 25.08.16 במקביל.

הנתבע יגיש תצהירים עד ליום 1.09.16 והתובעת עד ליום 1.10.16.

ההוכחות יישמעו ביום 26.10.16 שעה 9:30.

באשר לטענות בדבר הייצוג, תינתן החלטה לאחר קבלת עמדת הנתבע.