תא"ק 38507-07-14 בנק הפועלים בע"מ נ' ה' ואח'

בפני בקשה למתן רשות להתגונן שהגישה הנתבעת 1 (להלן: הנתבעת).

עיקרי העובדות וטענות הצדדים

1.ביום 3.2.98 פתח נתבע 2 (להלן: הנתבע) חשבון בנק אצל התובעת (להלן: חשבון הבנק). ביום 21.2.12 צורפה הנתבעת לחשבון. מהודעת התובע מיום 17.5.15 הרי שבמועד הצטרפות הנתבעת לחשבון הבנק, היתה יתרת העו"ש בחובה בסך 2,006.12 ₪ ובנוסף היתה יתרת חוב בגין הלוואות שנטלו בסך 60,888.94 ₪.

בחודש יולי 2014 הגיש התובע את התביעה שבכותרת בשל אי פירעון יתרות החובה בבנק. משלא הוגשו בקשות רשות להתגונן, ניתן ביום 17.11.14 פסק דין בהעדר הגנה ע"י כב' הרשם א. פוני.ביום 23.2.15 בוטל פסק הדין ולבקשת התובע התקיים ביום 6.5.15 בדיון בבקשת הנתבעת להתגונן (להלן: הדיון).

2.עיקרי התנגדותה של הנתבעת הינה כי ההלוואות ניטלו על ידי הנתבע, שהיה בעלה במועד הצטרפותה לחשבון. כפי שעולה מחקירתה ומטענות ב"כ בדיון אין מדובר בחוב שגרתי של לקוח בעל קשיים כלכליים. מחקירת התובעת עולה כי בין הנתבע לנתבעת שררה מערכת יחסים אלימה, כוחנית כאשר הנתבעת, שאינה נהנית מתמיכת בני משפחתה, נאלצת לפעול בהתאם להוראותיו של הנתבע. הנתבעת תארכה כיצד נשאה כשהיא הרה, ונאלצה להצטרף לחשבון הבנק על מנת שניתן יהיה להפקיד את מתנות החתונה. הנתבעת תארה כי עבדה כסייעת במעון נעמ"ת שם השתכרה כ- 2,000 ₪ לחודש ותחת מוראות הנתבע הופקדה משכורתה לחשבון הבנק מבלי שהיתה לה גישה חופשית אל הבנק ואפשרות לפעול בחשבון.

התובע טען כי טענות הנתבעת מקומם בבית משפט לענייני משפחה ובלשכת ההוצאה לפועל מקום שאין בפיה טענות הגנה כנגד החוב עצמו. לטענת התובע, מחקירת הנתבעת עלה כי כן התאפשר לה לקרוא את המסמכים עליהם חתמה בבקשה וכי לא עשתה זאת מטעמיה שלא ולא מפחד מהנתבע ויש מקום להחיל את החזקה כי אדם שחתם, חזקה שידע על מה חתם, וממילא אין בפי המבקשת טענות הגנה כנגד התביעה.

דיון והכרעה

3.כידוע, מצויים אנו משלב מקדמי ביותר של הדיון. המגמה החד משמעית בפסיקה הינה ליתן רשות להתגונן כל אימת שיש בפי מבקש "ולו קצה חוט" (ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ פס"ד מיום 15.6.09)

לא זו אף זו, בבע"א 38/77 צימרינג נ' גורדין, פ"ד לא(3), 401 נקבע כי טענות ביחס לשאלות הריבית וההצמדה עשויות להקנות רשות להתגונן: " תפקידו של הרשם, בדונו בשאלה אם יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, הוא מוגבל, ועליו רק להשתכנע כי יש רגליים לטענותיו, וכי אם הן תוכחנה, עשוי הוא לזכות בהגנתו, ואין עליו להיכנס לגופו של ענין ולדון בשלב זה בהערכת מהימנות של עדים (וראה שם גם את האסמכתאות הרבות המצוטטות לענין זה).

4.אין מדובר במקרה פשוט ובצדק טענה ב"כ הנתבעת כי המקרה שבפנינו הינו חריג לכלל. בעצב האזנתי לנתבעת, המיוצגת על ידי הלשכה לסיוע משפטי, כיצד התגורר לאחר נישואיהם כשהיא כבר הרה בבית הוריו שם נאסר עליה להיכנס למטבח הבית ולהוציא אוכל מהמקרר, כיצד הסתובבה רעבה במשך ימים, משכורתה הופקדה לחשבון הבנק כשהיא תחת איימי הנתבע ואינה מסוגלת לדאוג לענייניה הכספיים. ב"כ הנתבעת תארה כיצד בסיוע הרווחה הצליחה לעזוב את הנתבע עם בנותיה, וכיצד לקחו שנתיים נוספות עד שהצליחה לאזור כוחות לפתוח חשבון בבנק הדואר ולהפקיד לשם את משכורתה.

הנתבעת תארה כיצד נלקחו ההלוואות כשהיתה חלשה באופן מיוחד לאחר לידה, תארה כיצד לחץ עליה לחתום על נטילת ההלוואות בעוד התינוקת בוכה והוא אינו מאפשר לה לצאת להאכיל אותה ולהרגיע אותה, כיצד בכתה בעצמה תוך כדי החתימה, אשר יש להניח כי ביצעה מהר ככל האפשר על מנת להתפנות לרכה הנולדת.

5.לאחר שמיעת הנתבעת ובאי כוח הצדדים אני מוצאת כי יש בפי המבקשת, הנתבעת, טענות המצריכות ליבון ובירור.