פרידמן ואח' נ' סימון ואח'

בפני התביעה כספית על סך 412,500 ₪, בעילה חוזית המתבססת על הסכם שכר טרחה.

1. עו"ד יחזקאל פרידמן (להלן: "התובע") מועסק ע"י חברת ורדי, פרידמן, דודזון ושות' בע"מ, שמעסיקה עורכי דין ויועצים לניהול סיכונים וביטוח ומעניקה שירותי ייעוץ וניהול סיכונים, וגיבוש תביעות וניהול משא ומתן מול חברות ביטוח וגופים מסחריים שונים. עפ"י עדות התובע עובדי משרדו אינם פועלים כמשרד עורכי דין.

נתבעים מס' 1 עד 3 הינם יזמים ו/או בעלים ו/או בעלי זכויות ו/או מחזיקים בבניין המיועד למסחר ומגורים ברחוב סוקולוב 72 הרצליה, בן 7 קומות מעל קומת הקרקע, שני מרתפי חנייה, 3 חנויות בקומת הקרקע ו - 16 דירות מגורים. (להלן: "הבניין"), ועפ"י עדות נתבע 1 התארגנה קבוצת רכישה לבנייה על מגרש שרכשו.

2. בשנת 2008 שכרו הנתבעים את חב' נחמני קלע מהנדסים בע"מ, באמצעות רועי קלע, לתכנון קונסטרוקציה, תכניות עבודה, ופיקוח על עבודות הקמת הבניין בזמן הקמתו. בחודש אפריל 2014, כאשר המבנה היה לקראת אכלוס בטווח של כ -3 חודשים, התגלתה סדיקה בקורות הבניין. הנתבעים פנו לרועי קלע שיערוך בדיקה כללית והשלד בפרט. ביום 9.4.14 השיב רועי קלע, כי: "בקורה הקיימת ישנם סדקים לא יפים המעידים על חוסר ברזל זיון לגזירה וכי חסר זיון לגזירה בקורה והנ"ל מחייב חיזוקים". כן ציין במכתבו שהליקויים הינם תוצאה של תכנון לקוי שהוא נושא באחריות לו, ואף צירף נספח סקיצה לתיקון הליקויים.

3. הנתבעים פנו לתובעים כדי ללוותם מקצועית להשגת שיפוי בגין נזקיהם, הן מחב' מגדל שביטחה אותם בפוליסה עבודות קבלניות (להלן: "מגדל") והן מחב' המהנדסים ומבטחיה חברת הראל, שביטחה את המהנדסים בפוליסת אחריות מקצועית (להלן: "הראל").

ביום 9.6.14 חתמו הצדדים על הסכם שכ"ט לפיו ישלמו הנתבעים לתובעים 15% מהסכומים שיתקבלו מהראל ו- 10% מהסכומים שיתקבלו ממגדל, לשכר הטרחה יתווסף מס ערך מוסף כדין. ההסכם מיום 9.6.2014 נחתם לאחר הערות נתבע 1 והינו בין משרד התובע לבין הנתבעים, והתובע היה היחיד שניהל את המגעים עם הנתבעים לגבי התביעות נשוא תביעה זו.

לטענת התובע, בעת המו"מ על שכר טרחה, נבט סימון- נתבע 1 פנה לתובעים, וביקש כי 16.66% משכר הטרחה, אותו התחייבו הנתבעים לשלם לתובעים עבור טיפולם מול הראל, יועברו לחברת בית דן בניה בע"מ שנתבע 1 הוא בעל מניותיה ומנהלה, בטענה שבית דן בניה בע"מ מעניקה "טיפול מקצועי בהכנת התביעה, לרבות חישוב הנזקים הישירים והתוצאתיים". ביום 10.6.14 נכתב סיכום הדברים עם חברת בית דן בניה בע"מ, בו צוין כי התובעים ישלמו לבית דן בניה בע"מ 2.5% מהסכום שיתקבל מהראל. אחוזים אלו מהווים 16.66% משכר הטרחה שסוכם בין הצדדים.

טענות התובעים

4. התובעים טוענים, שהם, בעזרת בעלי מקצוע מתאימים, פעלו לגיבוש התביעות ופנו לד"ר איתי לויתן מחברת לויתן מהנדסים בע"מ, שיציע פתרון לתיקון הליקויים. ממצאי בדיקת ד"ר לויתן במסמך מיום 23.6.14 הצביעו שהדוברה ושלד הבניין לא תוכננו כראוי ואינם עומדים בתקנים. ד"ר לויתן קבע, שהיה כשל בתכנון של חברת המהנדסים, שגרם לסדיקה בקורות הבניין, ואף הציע במסמך פתרונות.

5. לטענת התובעים, בעקבות הליקויים נגרמו לנתבעים נזקים כספיים כבדים, והם נדרשו לבצע פעולות רבות ומורכבות לתיקון השלד ולשמור על תקינות הבניין, כולל תמיכה בקורות המבנה, בעמודי הפלדה בקומות החניון ובחנויות בקומת הקרקע, כולל אילוץ לצבוע עמודים בצבע חסין אש, להוסיף פלטות דריכה בקורות התקרה באמצעות ברגי דריכה, להוסיף פלטות חסינות אש לכיסוי פלטות הדריכה ולחזק את הדוברה על ידי 24 עמודי "ג'ט גראוד". הנתבעים הטילו על הקבלן המבצע לתקן את כל שנדרש, והתובעים ליוו את הנתבעים והנחו אותם, כדי שיקבלו שיפוי. עלויות התיקון הישירות היו 1,581,000 ₪ + מע"מ ובנוסף, נשכרו יועצי קרקע, תנועה ובטיחות, אדריכל ומפקח ששכרם היה כ – 130,000 ₪. כן נגרמה לנתבעים פגיעה כלכלית בשווי המבנה, ואובדן דמי שכירות בשל העיכוב במסירת החזקה בנכס.

6. טוענים התובעים, שבעצתם, פנו הנתבעים לשמאי מקרקעין מיכה איתן שהעריך בחוות דעתו מיום 21, ו- 24 אוגוסט 2014, את הנזקים מהכשל התכנוני כדלקמן: ירידת שווי חניות – 217,000 ₪, ירידת שווי חנויות – 61,900 ₪, פגיעה בתדמית – 1,134,484 ₪, עיכוב בנייה – 366,000₪. לגרסתו, הפיצוי הראוי, בגין כשל תכנוני, מגיע ל- 1,779,384 ₪, לא כולל תיקונים, נזקים עקיפים ונזקים מגלישה בבניה במרתפים מבניין שכן.

7. לטענת התובעים, שירותיהם נשכרו על ידי הנתבעים, להכנת שתי תביעות וניהולן מול חברות הביטוח, כדי להשיג לנתבעים פיצוי מרבי והם פעלו לגיבוש והגשת שתי התביעות: 1. נגד הקונסטרוקטור רועי קלע, חברת המהנדסים והראל המבטחת אותם בביטוח אחריות מקצועית 2. תביעה נגד מגדל, המבטחת את הנתבעים בפוליסת עבודות קבלניות.

8. לגבי חב' מגדל, התובעים טוענים שהם ניהלו מו"מ מול מגדל, נעזרו באנשי מקצוע בתחום הנדסה ושמאות והשיגו פשרה עם מגדל לפיה מגדל פיצתה את הנתבעים, אך ורק בגין הנזקים הישירים שנגרמו להם, בסך 930,000 ₪. ביום 28.10.14 הנתבעים ביקשו את פרטי חשבון הבנק של התובעים כדי לשלם את שכר טרחתם בסך 10% + מע"מ. תשלום זה לא הועבר לתובעים עד מועד הגשת תביעה זו. התובעים מציינים שאינם דורשים בתביעתם זו את תשלום עבור טיפולם מול חברת מגדל.

התובע העיד שככל שהתביעה מחברת הביטוח הייתה בגובה 1,150,000 ₪ וההשתתפות העצמית היא 100,000 ₪, והנתבע קיבל 930,000 ₪דהיינו כ- 90% ופשרה עם חברת ביטוח ללא הליכים משפטיים, בגובה 90% זאת פשרה מצוינת, כיוון שהשתתפות עצמית מקוזזת מהשיפוי, ואם שולמו 930,000 ₪ המשמעות היא 1,000,030 ₪ והתובע הצליח להגדיל את סכום השיפוי ב-500,000 ₪. לדברי התובע, הדיון במגדל התנהל בהשתתפות האנשים הבכירים במחלקת התביעות של מגדל, מנהלת מחלקת התביעות של מגדל, שפרה סנקביץ', סיגל גרינהאוז, המנהלת אגף אלמנטרית ואלעד נווה. לדבריו, בפגישה זו בניהולו והנחייתו (של התובע), הוגדלה התביעה מ -530,000 ₪ ל-930,000 ₪.

9. לגבי חב' הראל, התובעים טוענים שהם ניהלו את התביעה נגד הראל, שביטחה בפוליסת אחריות מקצועית את חברת המהנדסים. נזקי הנתבעים, פורטו באופן מקיף על ידי השמאי מיכה איתן. עבודות הבניה, שלהן נדרשו הנתבעים כתוצאה מהכשל התכנוני, גרמו להוצאות ניכרות, לפגיעה בשמם הטוב של הנתבעים שלא יכלו לעמוד בהתחייבויות לאכלוס המבנה ונאלצו לדחות את אכלוס הבניין, לשאת בתשלום לקבלן המבנה, לשלם פיצוי עקב איחור במסירת הנכס ללקוחות. בנוסף לנזקים בתשלום לקבלן ועיכוב במסירה, נגרמו לנתבעים נזקים כבדים, עקב העבודות וביצוע חיזוקים במבנה שונה השטח האפקטיבי בחנויות בקומת קרקע והוקטן שטח המרתפים. בשני המרתפים קטנו שטחי החניה, ועשר חניות שעמדו בתקן הפכו ללא תקניות, נוכח ממדיהן שקטנו. השינויים בקומת הקרקע הביאו להקטנה בשטח החנויות. משכך, ירד שווי החנויות והחניות ונגרם נזק תדמיתי.

10. התובעים טוענים שייצגו את הנתבעים בגיבוש התביעה, בהדרכה של בעלי המקצוע ומקסום היקף הנזק לצורך הפיצוי מהראל. הם פעלו במקצועיות זמן רב וסיימו כל שנדרש לתביעה, וכל שנותר לעשות הינו לסיימה ולקטוף את הפיצוי.

התובעים הציעו להגיש להראל תביעה על מלוא הנזקים, וציינו שהסיכוי שהראל תיענה לדרישה לשלם את מלוא האחריות בפוליסה קלוש ושתתיכן פשרה. לטענת התובעים, כאשר הנתבעים הבינו שהיקף הפיצוי ומועד קבלתו הוכרע, בחרו בשלב זה, בחוסר תום לב ותוך הפרת ההסכמים להודיע לתובעים להפסיק את עבודתם. ביום 14.1.15, קיבלו התובעים הודעת דואר אלקטרוני מהנתבעים בה הודיעו על הפסקת ההתקשרות ביניהם בכל הנוגע לתביעה כנגד חברת הראל, ולשון ההודעה "הואיל ועד היום לא התקבל כל סכום מחברת הביטוח הראל וגם לא ידוע מה יהיה בסוף התביעה עם הראל, אין כל חוב כלפיך. בהודעה, ציינו הנתבעים כי ישלמו לתובעים עבור העבודה שהושקעה לפי תעריף המקובל".