תא"ק 3806-07-13 עירית ירושלים נ' נפתלין

1.לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה לחיובי ארנונה הרובצים על נכס המצוי ברחוב האדמו"ר 22 בירושלים בגין תקופה מיום 2.12.09 ועד ליום 31.12.13.

2.לטענת המבקשת אין לשייך לה את החובות הנ"ל חרף רישום הנכס בספרי המשיבה על שמה וזאת נוכח העובדה, כי החזקה בנכס לא עברה לידיה מעולם. לטענתה, ביום 26.11.07 נחתם הסכם מכר מקרקעין על פיו רכשה היא את הנכס מצד ג'. נוכח רצונה של המבקשת לקיים אחר התחייבויותיה בהסכם המכר, פעלה היא להעברת הרישום בדירה אצל המשיבה על שמה ובמשך כשנתיים המשיכה לשלם את תשלומי הארנונה בסכום העולה על 44,285 ₪, זאת, כאמור לעיל, חרף אי החזקתה בנכס. דא עקא, כי צד ג' לא פינה את הדירה במשך כל אותה תקופה והלכה למעשה המבקשת לא קיבלה הנכס לידיה. על רקע זה, בין היתר, נתגלעו מחלוקות סביב קיומו של הסכם המכר והצדדים פנו לערכאות משפטיות לצורך יישובם. לטענת המבקשת היא הודיעה למשיבה, כי אינה מחזיקה בנכס. לבקשה צורף מכתב מטעם ב"כ המבקשת מיום 17.12.12 המפרט הנסיבות הנ"ל.

3.המשיבה מתנגדת למתן רשות להתגונן בטענה, כי הבקשה אינה מגלה כל הגנה אפשרית.

4.בדיון מיום 1.6.14 שהתקיים במעמד הצדדים שבו הם על טענותיהם והמבקשת נחקרה בפניי. לאחר שעיינתי בבקשה ובחנתי תגובת המשיבה סבורני, כי הבקשה אינה מגלה ולו הגנה לכאורה.

ראשית ועיקר, חיובי הארנונה הוצאו כדין נגד המבקשת בהיותה רשומה בספרי העירייה מחזיקת הנכס. מבחינה זו אין כלל נפקא מינא לשאלה האם המבקשת החזיקה בפועל בנכס אם לאו. יתרה מכך, עדותה של המבקשת בפניי נמצאה עדות בעל פה כנגד מסמכים בכתב החתומים על ידה כגון מסמך "הודעה על שינוי מחזיקים לצורך עדכון רישומי ארנונה" מיום 7.2.08 במסגרתה מצהירה המבקשת, כי צד ג' פינה את הנכס ביום 29.2.08 וכי היא מתחילה להחזיק בנכס החל מיום 1.3.08 ואילך. בהינתן הצהרה זו ועל יסודה חייבה המשיבה את המבקשת בחיובי הארנונה כדין.

5.אומנם, המבקשת טענה, כי היא הודיעה למשיבה אודות אי החזקתה במועד לא ידוע. אולם טענה זו נמצאה טענה סתמית וכללית שאינה נתמכת בראייה כלשהי. יתרה מכך, עסקינן במבקשת שהינה עורכת דין במקצועה המוחזקת כמי שיודעת ומכירה היטב הליכי הודעה בדבר חדילה מהחזקת נכס. כאשר עצם תשלום דמי ארנונה ביום 2.12.12 או בסמוך לכך אינה יכולה לשמש ראייה לכך שהמבקשת הודיעה למשיבה על שינוי מחזיקים ולכל היותר מצביעה על כך שהמבקשת ביקשה להסדיר את חובה עד אותו מועד.

יתרה מכך, עדותה נסתרת מיניה וביה מהמסמכים שהוצגו בבית המשפט שכן, הודעת ביטול ההסכם על ידי צד ג' נמסרה לידי ב"כ המבקשת ביום 19.3.08 מספר חודשים לאחר שנכרת ההסכם ועל כן, נשאלת השאלה מדוע זה המבקשת המשיכה לשלם את דמי הארנונה במשך שנתיים נוספות, זאת, מבלי לטעון טענות בעניין זה כלפי המבקשת או כלפי צד ג'. יתרה מכך, המבקשת לא הציגה כל ראייה בדבר הליך משפטי שהינה מנהלת כנגד צד ג' לאכיפת הסכם.

6.נוכח האמור הנני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות להתגונן ומחייב את המבקשת בהוצאותיה בסך 1,500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אב תשע"ד, 22 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.