תא"ק 37348-05-17 רובין נ' לונטל ואח'

רקע

ביום 18.7.17, בתום דיון שהתקיים במעמד הצדדים, קבעתי בהחלטה מנומקת כי תשלומי החובה בגין הנכס מוטלים על השוכרים וזאת מכוח הסכם השכירות החופשית שנחתם בין הצדדים.

עוד קבעתי כי באופן עקרוני ניתן היה לתת פסק דין של פינוי וזאת כאשר קיימות הוכחות כי תשלומי החובה לא שולמו עד למועד הדיון. אלא שלפנים משורת הדין, אפשרתי לנתבעים להוכיח כי אכן תשלומי החובה שולמו על ידם, וזאת בהתאם להצהרת הנתבעים או מי מטעמם לפרוטוקול.

אבהיר, בדיון טענו הנתבעים כי תשלומי החובה כבר שולמו (בלשון עבר) על ידם, כדלקמן:

"אנחנו שילמנו את כל החשבונות, אני אישית שילמתי עם הויזה לפני 4 חודשים ויש את החוב של החודשיים האלה"

היום, 23.7.17, הוגשה הודעה מטעם הנתבעים מכוח ההחלטה מיום 18.7.17, ממנה עולה כדלקמן:

1. חשבון גז - שולם על ידי הנתבעים ביום 19.7.17.

2. ארנונה - בוצע תשלום חלקי ביום 27.6.17, ותשלום נוסף ביום 19.7.17.

3. מים – שולם על ידי הנתבעים ביום 19.7.17.

4. חשמל – שולם על ידי הנתבעים ביום 14.5.17 וכן ביום 5.7.17.

5. ועד בית – לא שולם.

מנתונים אלו, שנמסרו כאמור על ידי הנתבעים, עולה כי בניגוד להצהרתם בבית המשפט, לכל פחות לעניין חשבונות הגז והמים, בוצע התשלום בגין החוב רק לאחר הדיון בבית המשפט וככל הנראה עקב הדיון, ולא חודשים קודם לכן.

אבהיר כי מלבד הקבלות על ביצוע תשלום חשבונות הגז והמים מיום 19.7.17 לא הוצגה כל קבלה על תשלום בגין חשבונות אלו הקודם לתאריך זה.