תא"ק 3730-03-13 מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום נ' אבו סדרה ואח'

מבוא

1. בפני בקשת רשות להגן אשר הגישו הנתבעים מספר 22 ו- 15 לבית משפט זה ביום 30/1/14 וביום 4/2/14, בהתאמה, כנגד התובענה שבכותרת (להלן: המבקשים ו/או הנתבעים). ביום 24/4/14 קבעתי כי התובעת תגיב לבקשה, ובהעדר תגובתה תינתן רשות להתגונן. ביום 28/4/14 התובעת הגישה בקשה למתן פסד דין חלקי בתובענה וכן בקשה למחיקת חלק מהנתבעים מכתב התביעה אשר לא אותרו על ידה. בהתאם הוריתי על מחיקתם של הנתבעים 10,11,12, ו- 27 מכתב התביעה, וכן הוריתי לתובעת להגיש פסיקתא לחתימתי באשר ליתר הנתבעים אשר בגינם קיים אישור מסירה. הנתבעים מספר 22 ו-15 הגישו בקשת רשות להגן ומכאן הבקשה שלפני.

    

2. בקשת הרשות להגן המונחת בפני מוגשת מאת המבקשים במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש מינהל מקרקעי ישראל, בעניין חזקה ושימוש במקרקעין השייך למדינה, כאשר הסעד לו המינהל עותר, הינו בין היתר פינוי המבקשים, ככל הנראה בני משפחה אחת, מהשטח נשוא התובענה.

    

3. השטח נשוא התובענה הינו מקרקעין המצוי בתחום המועצה האזורית בני שמעון, על פי נסח הרישום המצורף לכתבי הטענות, ידוע כגוש 400051, חלקה 1.

    

4. כפי שעולה מכתבי הטענות, המדינה היא הבעלים הרשום לשטח זה. למעשה, וכפי שעולה מכתבי הטענות, אין חולק על כך בין הצדדים, אלא שהמבקשים מתנגדים לסעד המבוקש וטוענים כי המקרקעין בהם הם מחזיקים בפועל הינם, כך לטענתם, אכן בבעלותה של המדינה אולם ניתנה להם הסכמה בילתי הדירה להימצא בשטח ו/או, עד אשר יימצא להם ולבני משפחתם פתרון של קבע, ומכאן בקשתם.

    

   דיון והכרעה

    

5. תקנה 205 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), קובעת את המסגרת המנויה בחוק להחלטה בדבר בקשת רשות להגן.