ידיד נ' ג'

1.פתח דבר והצגת הצדדים:

עניינה של תביעה זו בעתירת התובע לתשלום שכר טרחה בסך 8,648 ₪ בגין טיפול וייצוג משפטי שלו בהליך הכרתה של הנתבעת כנרדפת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז- 1957 (להלן - חוק נכי רדיפות הנאצים), והשגת תגמולים עקב ההכרה.

התובע הוא עורך דין בהכשרתו ובעלים של משרד עורכי דין. הנתבעת, ילידת שנת 1938, נולדה בטריפולי שבלוב, אלמנה, עברה את תלאות מלחמת העולם השנייה.

2.טענות התובע:

ביום 1.4.2010 התקשרה הנתבעת בהסכם שכר טרחה עם התובע (להלן - הסכם שכה"ט). בהסכם שכה"ט נקבע, כי התובע ייצג את הנתבעת בהליכים לקבלת תגמולים לפי הוראות חוק נכי רדיפות הנאצים. בהסכם שכה"ט, אשר צורף כנספח א' לכתב התביעה, נקבע, כי הנתבעת תשלם לתובע את שכר טרחתו, במקרה בו יצליח הטיפול המשפטי, והנתבעת תוכר כזכאית לתגמולים מהרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר (להלן - הרשות).

התובע קיבל לטיפולו את עניינה של הנתבעת. אז גילה התובע , כי תביעת הנתבעת נדחתה שנים רבות קודם לכן, עוד בשנת 2002. משרד התובע פעל להגשת ערר בעניין, וביום 10.5.2010 הוגש באמצעות משרדו של התובע ערר לוועדת העררים. באותה עת, כך לטענת התובע, זו הייתה הדרך היחידה, שעמדה בפני הנתבעת, כדי לקבל הכרה כזכאית לתגמולים. התובע עדכן את הנתבעת על הגשת הערר.

ביום 14.9.2010 התקבלה החלטה ע"י ממשלת ישראל, לפיה זכאים יוצאי לוב, אשר עונים על הקריטריונים שנקבעו, לקבלת תגמולים החל מחודש אפריל 2010. זאת אם יוותרו על זכאותם לקבלת תגמולים רטרואקטיביים (להלן - ההחלטה המנהלית). לטענת התובע, הוא עדכן את הנתבעת בכתב בדבר ההחלטה המנהלית. הודעת העדכון מצורפת כנספח ה' לכתב התביעה.

ביום 5.12.2010 התקיימה פגישת הכנה בטרם דיון בועדת הערר בעניינה של הנתבעת. בפגישה נכחו הנתבעת, בנה של הנתבעת ועורך דין ממשרדו של התובע. בפגישה הוסברו לנתבעת הסיכונים והסיכויים, הכרוכים בניהול הערר. במהלך הפגישה התברר, כי יש טעם בזימון אחיה של הנתבעת למתן עדות.

ביום 12.1.2011, התקיים דיון בועדת הערר. במהלך הדיון נחקרה הנתבעת בחקירה נגדית ע"י ב"כ הרשות. בסיומו של הדיון נקבע מועד לדיון נוסף לצורך שמיעת עדות אחיה. לטענת התובע, בפתח הדיון הוצע לנתבעת ע"י ב"כ הרשות להיות מוכרת כזכאית לתגמולים מכוח ההחלטה המנהלית, אולם הנתבעת סירבה לכך, והתובע הודיע על כך לוועדה, בשם הנתבעת. התובעת העדיפה, לטענת התובע, לממש את מלוא זכויותיה ולקבל תגמולים רטרואקטיביים משנת 2001, ולא מכוח ההחלטה המנהלית.

ביום 11.9.2011 קיבל התובע, להפתעתו, ולאחר שפעל רבות עבור הנתבעת, מכתב ביטול ייצוג מטעמה, נספח יד לכתב התביעה. התובע הגיב לנתבעת במכתב בו הבהיר, כי בכוונתו לעמוד על מלוא זכויותיו לקבלת שכר הטרחה אותו התחייבה הנתבעת לשלם. מכתב התשובה מצורף כנספח טו לכתב התביעה.