תא"ק 37051-04-15 המוסד לביטוח לאומי נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעת 1 למחוק את כותרת כתב התביעה "בסדר דין מקוצר", מהטעם שהתביעה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, בהיעדר הסכם חתום בין הצדדים (בניגוד לטענה מפורשת ושגויה בכתב התביעה).

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת התובעת (המתנגדת לבקשה) ובתשובת הנתבעת 1, מצאתי לקבל את הבקשה.

הצדדים מיקדו טענותיהם אך ורק בשאלת קיומו של הסכם חתום בין הצדדים ובשאלת נפקות היעדרו, וכך אעשה גם אני.

יש לומר מיד ובאופן הברור ביותר, התובע טעה והטעה (ביהמ"ש מקווה ומאמין שלא בכוונה להטעות) כאשר כתב מפורשות בכתב התביעה שקיים הסכם חתום בין התובע לבין הנתבעת 1. מתברר, מבקשת הנתבעת 1, כי הסכם כזה אין בנמצא (צורף הסכם חתום עם חברת ביטוח אחרת – מנורה). התובע הדגיש לאורך כל כתב התביעה כי התביעה מתבססת על אותו הסכם ובאה מכוחו, אך, למרבה המבוכה, הסכם חתום כזה אין בנמצא.

והנה, משנחשפה הטעות הקשה (ע"י הנתבעת 1), התובע לא חזר בו מהתביעה ולא ביקש לתקן את כתב התביעה (שבו נכתבו כאמור עובדות לא נכונות!), אלא ניסה לבצע מקצה שיפורים (ללא תצהיר תומך לתגובה) וצירף מסמכים שמלמדים לשיטת התובע כי יש לראות את ההסכם כמחייב (מסמכים שלא צורפו לכתב התביעה), חרף כך שהנתבעת 1 לא חתמה עליו, ומוכח עובדות נטענות אחרות שמלמדות כי הצדדים נהגו לפעול ולהסתמך על ההסכם. הדבר פסול ולא יכול לרפא את מחדל כתב התביעה, כאשר שאלת כשירות תביעה להתברר בסדר דין מקוצר מוכרעת על פי כתב התביעה לבדו, ולא עפ"י ראיות חיצוניות לו.

בנסיבות, אין צורך שאדרש למחלוקת משנה שעלתה בין הצדדים בשאלה האם התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר בשים לב לכך שמול הנתבע 2 ודאי שאין ראיה בכתב על התביעה. יוער רק כי התביעה מתבססת, כאמור, על ההסכם החתום (שאיננו) ואפשר שמשום כך בלבד התביעה לא ראויה להתברר בסדר דין מקוצר גם כנגד הנתבע 2.

סיכום

הבקשה מתקבלת.

נמחקת הכותרת "בדר דין מקוצר" מכתב התביעה.