תא"ק 36603-08-14 בנק מסד בע"מ נ' עוסמעאן ואח'

בפניי מונחת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 28.12.2014.

בבקשתן של המבקשות להארכת המועד להגשת בקשת ביטול פסק הדין, טוענות המבקשות כי נודע להן רק ביום 13.6.2015 אודות פסק הדין, כאשר פקיד במקום עבודתה, עיריית רהט, הודיע לה כי מוטל עיקול ברישום על המשכורת שנעשה ע"י המשיב במסגרת תיק הוצל"פ. לטענתן, מעולם לא קיבלו כל עותק מכתב התביעה מאת המשיב או מי מטעמו. הטענה כי קיבלו לידיהן את כתב הטענות וסרבו לקבלו הינה טענת שקר וכזב ומעולם לא פגשו את השליח אשר חתום על התצהיר המצורף. עוד טוענת המבקשת 1 כי הינה תושבת כאבול ובכתב התביעה נכתב כי כתובתה בבאקה ג'ת. המבקשת 1 טוענת כי היא מודה שקיבלה הלוואה מהמשיבה כאשר בפועל שילמה מרביתה בסכומים שלא נזכרו בכתב התביעה ורק שני תשלומים לא שילמה כסדרם, אולם היא טוענת כי התחננה לשלם את הפיגור עם המשך התשלום השוטף אך התברר לה כי המשיב דורש ממנה סכומים מעבר לחוק.

לטענת המשיב, ביום 28.8.2014 נמסרו לנתבעות עותקים מכתב התביעה, כאשר בהתאם לאמור באישורי המסירה, קיבלו הנתבעות את המסירה ואולם סירבו לחתום על אישורי המסירה. ביום 28.12.2014 ניתן כנגד הנתבעות פסק דין על יסוד האמור בתצהיר השליח ולפיכך פתח התובע כנגד הנתבעות תיק הוצל"פ. ביום 2.4.2015 נמסרה האזהרה מתיק ההוצל"פ לידי כל אחת מן המבקשות, באמצעות בן משפחה- הגב' תמאדר, אשר למיטב ידיעת השליח הינה אחות של המבקשות 1-2 ואשר קיבלה ואף חתמה על אישור המסירה. המבקשות לא התייחסו בבקשתן לתצהיר מסירת האזהרה ולא סתרו את הצהרת המוסר כי מסר את האזהרה לידי בן משפחה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה מן הטעמים שיפורטו להלן: א. הארכת מועד שנקבע בחיקוק נראה כי המבקשות איחרו את המועד להגשת בקשת ביטול פסק הדין. שהרי, מיום קבלת המסמכים לידיהן ב- 28.8.2014 ועד להגשת בקשת הביטול 28.8.2015 חלפו להם למעלה מ-30 הימים הקבועים בתקנה 201 לתקסד"א. המבקשות בבקשתן לא מתייחסות לעצם מסירת האזהרה מטעם ההוצל"פ ביום 2.4.2015. בנסיבות אלה היה עליהן לצרף טעמים מיוחדים לבקשה להארכת מועד להגשת בקשת הביטול, בהתאם לקבוע בתקנה 528 לתקסד"א. יחד עם זאת, בהתאם לדין, בית המשפט מעניק משקל רב יותר לטענות המהותיות תוך ביצוע איזון מתאים אל מול טענות פרוצדורליות, ואף יש ומעניק ארכת חסד במקרים המתאימים כדי להגיע לחקר האמת ועשיית דין וצדק. ב. ביטול מחובת הצדק נראה כי אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. לא נראה כי נפל כל פגם במתן פסק הדין. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה ותצהיר שליח מוסר. המבקשת 1 טוענת כי כתב התביעה נמסר לא בכתובת מגוריה, אך לא צירפה כל אסמכתא להעיד על כך. טענה זו הייתה יכולה להתברר בנקל אילו הייתה מצרפת ראיה המצויה בשליטתה והיא תדפיס מרשם האוכלוסין המעיד על מקום מגוריה הרשום בעת שבוצעה המסירה. ג. ביטול משיקול דעת בית המשפט במסגרת זו על בית המשפט לבחון שני מבחנים אלו: האחד, סיבת מחדלן של המבקשות להתגונן והשני סיכויי ההצלחה כי הגנתן תתקבל. באשר למבחן הראשון, סיבת המחדל הנטענת אשר כל כולה היא בטענה כי לא היה ידוע להן על ההליכים המשפטיים העומדים ותלויים כנגדן, אינה מהווה סיבה מוצדקת לאי הגשת ההגנה במועד שכן בוצעו מספר מסירות אל הנתבעות הן במסגרת תיק בית המשפט והן במסגרת תיק ההוצל"פ. המסירות בוצעו כדין עם אישור מסירה ותצהיר שליח מוסר. באשר למבחן השני, החשוב מבין השניים, בחינת סיכויי ההצלחה של המבקשות, מגלה כי אין בטענות המבקשות כל הגנה אפשרית כנגד התביעה ולפיכך אין להן סיכויי הצלחה כנגד התביעה. עצם הודאתן בקבלת ההלוואה ואי הפירעון במועד מקנה לתובע את הזכות לפירעון מידי של מלוא סכום ההלוואה ואף עומדת לו הזכות לדחות את בקשתן להסדרת הפיגורים בתשלומים. לפיכך, לא מצאתי כל מקום לבטל א פסק הדין באין כל סיכויי הגנה למבקשות כנגד התביעה.

לאור האמור לעיל, מצאתי להורות על דחיית הבקשה ועל הותרת פסק הדין על כנו. המבקשות יישאו בהוצאות הבקשה ובשכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ש"ח.

ניתנה היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.