תביעה כספית של עירית יהוד-מונוסון בגין חובות ארנונה מצטברים

1. בפניי תביעה כספית של התובעת כנגד הנתבע לסך של 161,329 ₪, בגין חובות ארנונה נטענים, אשר הצטברו בין השנים 2012-2007, ביחס לשני נכסים ביהוד שבבעלות הנתבע:

א.נכס ברחוב סעדיה חתוכה 53 שמספרו בספרי התובעת 90147200 (להלן: "נכס 200").

ב.נכס ברחוב סעדיה חתוכה 53 שמספרו בספרי התובעת 90147300 (להלן: "נכס 300").

2.בפסק דין חלקי מיום 17/6/14, הנתבע חויב לשלם לתובעת סך נומינלי של 18,161 ₪ בגין חיובי הארנונה עבור "נכס 200" משנת 2012. מכאן שסך התביעה הרלוונטי לפסק דין זה הינו 143,168 ₪.

כתבי הטענות ועדי הצדדים

3.התביעה הוגשה במקור בסדר דין מקוצר ואולם בהמשך כתב התביעה תוקן. בכתב התביעה המתוקן נטען בתמצית כך:

א.ביום 12/7/07 נמסרה במשרדי התובעת הודעה לפיה החזקה ב- "נכס 200" נמסרה לכאורה למר אברהם מאיש, בתמורה לדמי שכירות חודשיים בסך של 200 $. ההודעה לא פירטה דבר באשר לתקופת השכירות.

ב.עם קבלת ההודעה, התובעת שינתה ברישומיה את זהות המחזיק בנכס (להבדיל מזהות הבעלים), כך שהחל מיום 12/7/07 חויב בארנונה אברהם מאיש (להלן: "מאיש").

ג.לאחר החלפת המחזיקים, התובעת שלחה את דרישות הארנונה בקשר ל- "נכס 200" לכתובת הנכס ואולם הן לא שולמו, כך שנכון לתחילת שנת 2012 נצבר חוב של כ- 120,000 ₪.

ד.בחודש מאי 2012 התובעת הגישה תביעה כנגד מאיש בבית משפט השלום בפתח תקוה (ת.א. 60472-05-12). במהלך ניהול התובענה הוברר לתובעת, כי הלכה למעשה מאיש לא החזיק בנכס. התובעת הועמדה על כך שהסכם השכירות שנתקבל אצלה נערך ונחתם בין מאיש לבין אהרון (רוני) דיין, בנו של הנתבע, שאין לו כל זכות בנכס. עוד הוברר לתובעת כי מאיש אכן חתם על המסמך, שהיה בבחינת הצהרת כוונות בלבד, שלאחריה לא נחתם הסכם שכירות והנכס לא הושכר בפועל.