א.ר. מקס יזמות והחזקות בע"מ נ' מגדלי יואב במודיעין בע"מ

1.עסקינן בבקשת הנתבעת להורות לתובעת – חברה בע"מ - להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיה בסך שלא יפחת מ- 10% מסכום התביעה.

הבקשה סומכת על הוראת סעיף 353א. לחוק החברות, התשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות") ותקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

2.הבקשה הוגשה במסגרת תביעה כספית בסדר דין מקוצר, אשר הועמדה על סך של 13,515,711 ₪, "לפירעון מיידי ומלא של ההלוואה שהתובעת העמידה לנתבעת" בקשר לפרויקט בניה בעיר מודיעין.

2.1בסמוך לאחר הגשת התביעה עתרה הנתבעת בבקשה לעיכוב הליכים לפי חוק הבוררות, תשכ"ח – 1968 ולהארכת המועד להגשת בקשה למתן רשות להתגונן.

בקשות אלה טרם נדונו לגופן, זאת משביום 15.10.2015 עתרה התובעת בבקשה לתיקון כתב התביעה על דרך מחיקת הכותרת "בסדר דין מקוצר", הפחתת סכום התביעה (העמדתה על סך של כ- 6,400,000 ₪) וצירוף נתבעים נוספים.

3.בבסיס הבקשה שלפני מונחות טענות הנוגעות למצבה הכלכלי של התובעת - "חברה ריקה מתוכן", שאין לה "כל נכסים והיא אינה מנהלת כל עסקים", "מעולם לא פתחה תיקים במס הכנסה ו/או במע"מ" ואין לה "אפילו חשבון בנק" - כמו גם לסיכויי תביעתה - "תביעת סרק חסרת סיכוי שהוגשה בחוסר תום לב ובחוסר ניקיון כפיים" - כשכל אלה מעלים חשש כבד באשר ליכולתה של התובעת לשאת בתשלום ההוצאות בהליך זה, ככל שתביעתה תדחה.

4.בתגובתה לבקשה, אשר לא נתמכה בתצהיר, בחרה התובעת שלא להתייחס כלל לכל שנטען על ידי הנתבעת באשר לחוסנה הכלכלי ודומה כי שתיקתה בעניין דוברת בעד עצמה.

4.1את יהבה מבקשת התובעת להשליך על סיכויי תביעתה ומשאלה על פי הערכתה שלה, "הינם גבוהים ביותר ואף וודאיים וקיים סיכוי נמוך (אם בכלל) לכך שבתום ההליך ... תחויב בהוצאות משפט", הרי שאין, לשיטתה, לחייבה בהפקדת ערובה –

"השאלה האמיתית היחידה ששנויה במחלוקת בין הצדדים אינה האם המבקשת (התובעת – ש.י.) מחויבת לפרוע את ההלוואה , אלא כמה כסף המבקשת מחויבת לשלם למשיבה כדי לפרוע את ההלוואה"

(ההדגשה במקור)

המסגרת הנורמטיבית