תא"ק 35508-09-15 יונסי נ' בע"מ

לפני בקשה למתן רשות להתגונן שהוגשה מטעם הנתבעת במסגרת תובענה כספית בסדר דין מקוצר אשר הוגשה כנגדה ע"י התובעת.

1. בקצרה, הבקשה הוגשה במסגרת תובענה במיקודה עתרה התובעת נגד הנתבעת, לסעד שיפוי בגין תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח קולקטיבית של אובדן כושר עבודה מקצועי שהוצאה ע"י הנתבעת ואשר כוללת, בין היתר, כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה מקצועי ושחרור מתשלום פרמיה (להלן – "הפוליסה").

   במסגרת התביעה טוענת התובעת, כי החל מיום 1.2.14 היא נקלעה לאובדן כושר עבודה מוחלט כהגדרתו בפוליסה ובשל כך היא נבדקה ע"י מומחה תעסוקתי מטעם הנתבעת (פרופ' ריבק) אשר קבע כי התובעת איבדה את כושרה לעבוד לצמיתות, ברם חרף קביעת המומחה מטעמה- דחתה הנתבעת את דרישת התובעת בחוסר תום לב וסירבה לשלם את תגמולי הביטוח.

2. תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את ביהמ"ש ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד, או לדחותה, מטעמים מיוחדים שירשמו, ללא דיון במעמד הצדדים. (ראו בעניין זה רע"א 1264/08 מונדר ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (27.4.2008))

   סמכות זאת מבוססת בין היתר על שיקולים של יעילות הדיון, חסכון זמן שיפוטי וחסכון בהתדיינות.

   בנסיבות העניין לאחר עיון בבקשה, ראיתי לנכון להכריע בה ללא דיון במעמד הצדדים.

3. ההלכה הפסוקה קובעת כי מטרתו של סדר דין מקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע”מ נ' סוכנות למכוניות הים התיכון, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 9654/02 חב' אחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41, 46).