מועצה מקומית מעלה עירון נ' אורהייטק ג'י.איי.אס בע"מ

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 20/10/17 הגישה התובעת כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר על סך 315,040 ₪ בגין תשלומים שלא שולמו לתובעת בהתאם להסכם בין הצדדים מיום 19/6/16 להזמנת שירותי מדידות וסקר נכסים ובגין החזקה שנתית של מערכת לניהול נכסים אגרות והיטלים בהתאם להסכם מיום 16/7/14. התובעת מציינת בכתב התביעה כי חברה שפיתחה טכנולוגיה פורצת דרך בתחום מערכות המידע הגאוגרפיות והיא פועלת כ – 18 שנים בעשרות תאגידים ממשלתיים ורשויות מקומיות. מטרת ההסכם מיום 19/6/16 היתה לאפשר לנתבעת לעדכן את פרטי הנכסים בתחומיה ובהתאם לעדכן את חיובי הארנונה בהתאם לסקר שהתובעת עצמה ביצעה כקבלן משנה בשנים 2009 עד 2010. התמורה שנקבעה בסעיף 5 להסכם היא 300,000 ₪ בצירוף מע"מ ב – 6 תשלומים מיום ההטמעה. ביום 2/8/16, בהתאם לצו התחלת העבודה, שלחה התובעת לנתבעת אישור הזמנה בהתאם להסכם. התובעת ביצעה את התחייבויותיה על פי ההסכם. הנתבעת הביעה הערכה לעבודת התובעת, אשר אפשרה לנתבעת להגדיל את חיובי הארנונה במיליוני שקלים. ביום 16/1/17, לאחר השלמת מחצית מהעבודה (סקירת שני ישובים) שלחה התובעת לנתבעת חשבון עסקה על סך 150 אלף ₪ בצירוף מע"מ. בשלב זה איתרה התובעת תוספות חיוב של למעלה מ – 2 מיליון ₪ לשנה כאמור במכתב סטטוס מיום 25/1/17. לאחר משלוח חשבון העסקה ובמהלך ישיבה משותפת בין נציגי הצדדים, הבהירו גזבר ומהנדס הנתבעת כי יאשרו את החשבון תוך מס' ימים. הבהרה זו נכללה בסיכום הישיבה אותו שלחה התובעת למהנדס הנתבעת ולסגן ראש המועצה, עם העתקים לנוכחים ולראש המועצה. ביום 13/2/17 חתם מהנדס הנתבעת, שמונה להיות מנהל הפרוייקט מטעם הנתבעת, על גבי החשבון הראשון ואישר אותו. לאחר האישור פנתה התובעת לנתבעת מס' פעמים כדי לקבל את התשלום. בין היתר פנה חשב התובעת גיא לבון לגזבר הנתבעת עאמר אבו בכר (להלן: "עאמר"), אשר הבטיח שהחשבון ישולם בהקדם. לאחר שהחשבון לא שולם נשלח מייל בעניין זה ביום 27/2/17. התובעת המשיכה בביצוע עבודתה וביום 15/3/17 העבירה לנתבעת את כל נתוני הסקר. ביום 8/3/17 נשלח חשבון שני על סך 150 אלף ₪ בצירוף מע"מ. חשבון זה אושר באופן חלקי על ידי מהנדס הנתבעת תוך שימוש במילים "מאושר 35 אחוז מחשבון שני" ללא כל הסבר. ביום 2/4/17 נשלח לנתבעת מכתב סטטוס פרויקט סקר הנכסים, לפיו עבודת התובעת מאפשרת לנתבעת להגדיל את חיובי הארנונה בסכום נוסף של 5.64 מיליון ₪. ביום 6/4/17 העבירה הנתבעת לתובעת תשלום ראשון בסך של 50 אלף ₪ ללא מע"מ. התובעת דרשה מגזבר הנתבעת להוסיף את המע"מ ביחד עם התשלום השני ביום 1/5/17. מכאן ואילך נמנע עאמר מיצירת קשר עם התובעת. בשיחת טלפון בין חשב התובעת לבין גזבר המועצה , התחייב עמאר כי התשלום השני הועבר ביום 11/5/17 , אך התשלום לא הועבר. כאשר ניסתה התובעת להבין מדוע מהנדס המועצה אישר את החשבון השני באופן חלקי, הסביר המהנדס כי הוא רצה לערוך בקרת איכות על העבודה. התובעת טוענת כי בדיקה שכזו לא נעשתה ולא הועבר לתובעת כל מידע על תקלה או טרוניה בגין עבודתה. באשר לתשלום עבור החזקה שנתית של מערכת ניהול נכסים, תשלום זה לא הועבר בנוגע לשנת 2017, לאחר ששולם בגין השנים 2015 ו – 2016. לאור האמור לעיל, נטען כי לנתבעת יש שיטה לשלם את הנדרש כדי לזכות בביצוע העבודה ולהפסיק לשלם לאחר שהיא מקבלת את מבוקשה. גם מכתב ההתראה שנשלח לנתבעת טרם הגשת התביעה, לא נענה.

2.ביום 26/11/17 הוגשה בקשת רשות להתגונן הנתמכת בתצהירים של עאמר ומהנדס המועצה מוחמד מחאג'נה (להלן: "מוחמד"). עאמר טוען כי התובעת הגישה בחוסר תום לב חשבון חלקי לפני ההטמעה של כל החומר והחתימה את מוחמד על אישור החשבון. אחרי פחות מחודשיים הגישה התובעת חשבון נוסף ומוחמד אישר אותו באופן חלקי , לאחר שקיבל מידע כי קיים ליקוי בעבודות התובעת. אחרי הטעמת כל החומר, התברר כי העדכון החדש מגדיל את חיוב הארנונה בסכום נוסף של 2,194,967 ₪ בלבד , בניגוד לטענת התובעת כי הגדילה את החיוב ב – 5.64 מיליון ₪. אחרי שליחת מכתבי ההתראה לחייבים לתשלום הפרשי הארנונה, נפלה הנתבעת בפח של השגות על הנכסים החדשים. בסוף התברר כי קיימת כפילות בנכסים, דבר שגרם לנתבעת עבודה נוספת ותיקונים חדשים. לפי הנתונים שקיבל עאמר עד היום, ברוב ההשגות שטופלו התקבלו טענות התושבים במלואן או בחלקן. נראה לעאמר כי לאחר סיום הטיפול בהשגות הגדלת חיוב הארנונה תנוע בין מיליון לחצי מיליון ₪, דבר שייאלץ את הנתבעת להזמין קבלן חדש לבצע את העבודות מחדש. בחודש יולי 2017 מינה משרד הפנים חשב מלווה לנתבעת. גם החשב המלווה התנגד על הניהול של התובעת ועל העבודה הלקויה שביצעה וסבר כי לא מגיע לתובעת כל תשלום. לגבי הישיבה שהתקיימה עם התובעת, פרוטוקול הישיבה התנהל בכתב יד ובאותה תקופה לא היו נציגי הנתבעת מעודכנים בכל הנתונים של הסקר. לתובעת הוסבר על כל הליקויים , אך התובעת התעלמה מהכל ולא הזכירה בתביעה דבר מטענות הנתבעת. הנתבעת העבירה לתובעת 50 אלף ₪ עבור חשבון החזקת המערכת ועל חשבון הסקר. לאחר שהתגלו הליקויים בעבודת התובעת, נמנעה הנתבעת מלשלם כל תשלום נוסף לתובעת. התובעת היא זו שהפרה את ההסכם בין הצדדים כאשר ביצעה עבודת מראית עין בלבד באופן לא מקצועי והציגה נתונים סתמיים על מנת להראות גידול בנכסי הרשות. מוחמד מוסיף בתצהירו כי שמע באופן אישי דברים טובים על התובעת והמליץ לבחור בתובעת כזכיין במכרז למרות שהצעת התובעת לא היתה ההצעה הזולה ביותר, אך לצערו תוצאת העבודה לא היתה מקצוענית. לבקשה צורפו דו"ח חישוב לתמיכה בטענה בנוגע להגדלת חיובי הארנונה וטבלה של רשימת השגות.

3.ביום 24/12/17 הוגשה תגובת התובעת. טענת ההגנה היחידה של הנתבעת היא כי סקר הנכסים לא הניב את התוצאות המיוחלות בנוגע להגדלת היכולת לגבות ארנונה. לטענה מוכחשת זו אין כל רלבנטיות לחובת הנתבעת לקיים את ההסכם. ההסכם לא מסייג את התשלום בתנאים כלשהם , אלא קובע תשלום גלובלי בו על הנתבעת לשאת ללא קשר לתוצאות סקר הנכסים. עד הגשת הבקשה, הנתבעת לא טענה טענות אלו מעולם ובהתאם לא צירפה כל מסמך המאשש את טענותיה. אפילו בבקשה עצמה, לא פורטו נזקים נטענים ולא ניתן בהם כל סימן למעט אמירה בעלמא. גם אם היו לנתבעת נזקים, על הנתבעת להגיש תביעה בגינם. התופעה לפיה רשויות מקומיות וגופים גדולים אחרים נמנעים מתשלום שהם אינם חולקים עליו , היא תופעה ידועה. הרשות המקומית נמנעת מלשלם לספק ומקווה שהחוב יימחל. לכל היותר, אם תוגש תביעה בסדר דין מקוצר, הרשות מקווה לקבל רשות להתגונן ולהגיע להסדר שיצמצם את סכום החוב. מדובר בדרך כוחנית שפוגעת באינטרס הציבורי. באף אחד מהמסמכים שצורפו לתביעה אין כל ביטוי לתלונה כלשהי מצד הנתבעת על השירות שקיבלה מהתובעת. הנתבעת "שכחה" כי לאחר השלמת הסקר נשוא התביעה, פנתה הנתבעת לתובעת כדי שתערוך שני סקרים נוספים. עובדה זו סותרת את טענות הנתבעת על ליקויים , שכן לא מתקבל על הדעת שהנתבעת היתה מבקשת מהתובעת לבצע סקרים נוספים לאחר שקיבלה שרות לא מקצועי. גם מועד אישור התשלום החלקי בחודש יולי 2017, חודשים לאחר סיום העבודה, מלמד כי לא ליקויים עמדו ברקע אי התשלום אלא גרירת רגלים ורצון שלא לשלם. הטענה של המהנדס מוחמד בתצהירו לפיו אישר את התשלום בתנאי שיתקנו את הליקויים, מנוגדת למסמך בכתב, שהוא אישור על ידי בעל תפקיד ברשות מקומית , המלמד על זכות לקבל תשלום. הטענה כי החשבון אושר בתנאי, לא יכולה להיות מדויקת , שכן אישור התשלום נעשה זמן רב לאחר שהוגש החשבון השני מבלי שנעשתה פנייה כלשהי לתובעת לפני כן. הטענה לפיה החשבון אושר בתנאי הועלתה ללא כל אסמכתא בניגוד לתקנה 205(א) לתקנות סדר דין אזרחי. לפיכך ככל שלא תדחה בקשת הרשות להתגונן כולה, יש ליתן פסק דין חלקי בנוגע לסכומים שאושרו על ידי המהנדס בניכוי הסכום ששולם , בסך של 262,390 ₪.

4.ביום 23/1/18 הוגשה תשובת הנתבעת לתגובת התובעת. המצהירים מטעם הנתבעת לא חלקו על זכאות התובעת לקבלת 12 אלף ₪ עבור אחזקה שנתית של המערכת. פירוש הדבר כי הנתבעת מודה בחוב שהיא חייבת לשלמו ומתנגדת לחוב שאינה חייבת בו. התובעת הצהירה בסעיף 3 (ב) להסכם כי יש באפשרותה הטכנית המקצועית לקיים את כל תנאי ההסכם. למעשה התובעת הוכיחה שאין באפשרותה ו/או התרשלה ו/או התכוונה לאי ביצוע העבודה המוטלת עליה כפי הנדרש בהסכם על מנת לחסוך זמן ועובדים ולעשות עושר ולא במשפט. הנתונים והמספרים שהגישה התובעת לנתבעת שונים מהמספרים שהתובעת מציגה לבית המשפט. הנתבעת יצאה למכרז סקר נכסים לאחר שהשתכנעה בעקבות התייעצות עם בעלי מקצוע כי ההגדלה בסכום חיוב הארנונה תגיע עד סך של 6 מיליון ₪, שכן הסקר הקודם היה לפני כ – 9 שנים. הנתבעת ידעה על אי עמידת התובעת בתנאי ההסכם רק לאחר שהתקבלו ההשגות הרבות של התושבים, אחרת היתה משלמת את החוב כפי שסוכם בהסכם. מעשי התובעת אילצו את הנתבעת להעסיק עובד במיוחד לטפל בהשגות שהגישו התושבים בתקופה האחרונה. רשימת ההשגות שצורפה לבקשה מעידה כאלף עדים על העבודה הלקויה של התובעת. לאור אי הנעימות שגרמה התובעת לנתבעת לפני האזרחים, שוקלת הנתבעת להוציא מכרז לסקר נכסים חדש. הנתבעת הודיעה לתובעת על הליקויים ומהנדס הנתבעת סירב לאשר את התשלום האחרון. עומדת בפנינו השאלה איך התובעת הגישה חשבון ראשון לפני ההטעמה ולפני סיום מלוא העבודה. לגבי ההתכתבויות שצורפו לתביעה, מדובר בהתכתבויות מול אנשי קשר של המועצה שאינם בעלי סמכות להתחייבות בשם הרשות לפי סעיף 193 1. (א) לצו המועצות המקומיות, שהם ראש המועצה והגזבר.

5.לאור האמור בהחלטתי מיום 24/12/17, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני קובע כי טענות ההגנה של הנתבעת לוקות בהעדר פירוט וגובלות בהגנת בדים במידה המצדיקה התניית רשות להתגונן בהפקדת הסך של 262,390 ₪ בקופת בית המשפט מהטעמים שיפורטו להלן.

7.ראשית, יש ממש בטענת התובעת לפיה יש משמעות רבה כבר בשלב זה לעובדה שטענות הנתבעת אינן נתמכות באסמכתאות בכתב אשר נערכו בזמן אמת, למעט האישור החלקי והמאוחר של החשבון השני על ידי מהנדס המועצה. לא ברור כיצד ייתכן כי הטענות המועלות בבקשה ובתשובה לא מצאו כל ביטוי בזמן אמת בהתכתבויות בין הצדדים. גם אם תתקבל בסופו של דבר טענת הנתבעת לפיה הנתבעת גילתה את הליקויים בעבודת התובעת לאחר מתן החלטה בהשגות, לא ברור כיצד לא ניתן ביטוי בכתב מטעם הנתבעת בזמן אמת לטרוניות אחרות בדבר הגשת החשבון הראשון טרם זמנו ובדבר עבודה רשלנית של התובעת .

8.שנית, לא מצאתי מענה של ממש לטענת התובעת לפיה ההסכם אינו מתנה את התשלום בתוצאות הסקר. גם לאחר שהועלתה טענה מפורשת בעניין זה במסגרת התגובה, המענה היחיד של הנתבעת היה הפנייה לסעיף 3(ב) של ההסכם בכל הנוגע להתחייבות התובעת כי באפשרותה הטכנית והמקצועית לקיים את כל תנאי ההסכם. דהיינו, למרות שהגישה בקשת רשות להתגונן ותשובה לתגובה, הנתבעת לא מסוגלת להפנות להוראה כלשהי בהסכם המתנה את התשלום בתוצאות הסקר או בתוצאות ההחלטות בהשגות התושבים על דרישות הארנונה בעקבות הסקר.