תא"ק 35180-01-17 שופני עבודות בניין ופיתוח בע"מ נ' סלעי - החרמון חב' לבניה ופתוח בע"מ

לפני בקשת הנתבעת לעיכוב הליכים בתובענה דנן, בשל תניית בוררות, והעברת הסכסוך להכרעת הבורר, מר פאדי חליל, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח- 1968 (להלן: "חוק הבוררות").

התובעת והנתבעת, חברות העוסקות בביצוע עבודות בניה ופיתוח. התובעת התחייבה לבנות עבור הנתבעת שלושה בניינים (כ-35 יחידות דיור) ברחוב האצ"ל בקריית שמונה כשאת עבודות הפיתוח ועבודות נוספות היה על הנתבעת לבצע בעצמה. לקראת השלמת הבנייה נתגלו בין השתיים מחלוקות, בעטיין נכרת ביום 17.11.16 הסכם במטרה ליישב המחלוקות, להשלים הפרויקט ולמסור הדירות לרוכשים (להלן: "ההסכם").

על בסיסו של הסכם זה הגישה התובעת ביום 16.1.17 את התביעה שבפני, שעניינה אי תשלום יתרת התמורה לתובעת, כמתחייב על פי ההסכם. בסעיף 3 (ד) להסכם נקבע כי יתרת התמורה לה זכאי הקבלן המבצע, קרי התובעת, הינה בסך 2,150,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, וזו תשולם במועדים הקבועים בהסכם.

בקצרה, טענה התובעת לגוף התביעה, כי הנתבעת שילמה את התשלומים הנקובים בסעיפים 3(ה) עד 3(ז) להסכם, ברם מיאנה לשלם, את התשלומים המפורטים בסעיפים 3 (ח) ו-3 (ט) להסכם (בסך 400,000 ₪ עד ליום 30.12.16 ובסך 600,000 ₪ בהתאם לקצב השלמת העבודה- בהתאמה).

לגרסת התובעת, הנתבעת העלתה טענות סרק בכדי להצדיק אי ביצוע התשלומים לעיל, ואף הגדילה לעשות עת סילקה את עובדיה מן האתר, ופלשה לדירות, בניגוד לאמור בסעיף 7 (ד) להסכם בגדרו נאסר עליה להיכנס לדירות מבלי לקבל את הסכמת התובעת.

בגדרי התביעה עתרה התובעת לחייב את הנתבעת לשלם לה סך של 1,000,000 ₪ בתוספת מע"מ, המהווים את יתרת התמורה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.