תא"ק 35008-10-15 מסלתי נ' ששון

במסגרת הבקשה נשוא החלטה זו עותר התובע (המבקש) לתיקון כתב התביעה.

ביום 9.7.14 נחתם "זכרון דברים" בין המבקש למשיבה, שלפיו סוכם על רכישת מגרש (חלקה 55 בגוש 30259) המיועד לקבורה בגבעת שאול בירושלים ("המגרש"). עוד נקבע שתמורת המגרש ישלם המבקש 3,000,0000 ₪ וכתנאי מתלה נקבע שעל המשיבה להציג את חתימתם של יתר בעלי הזכויות במגרש.

במעמד חתימת זכרון הדברים שולם למשיבה סך של 300,000 ₪ אך בהמשך עלו יחסי הצדדים על שרטון, וחוזה לא נחתם.

במסגרת תביעה זו עותר המבקש להשבת הכספים ששולמו בעת חתימת זכרון הדברים. במוקד טענותיו הטענה שזכרון הדברים בוטל כדין לאחר שהמשיבה לא הציגה את הסכמת יתר בעלי הזכויות במגרש לעסקה.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, והמשיבה הגישה בקשת רשות להגן. בתמצית, לפי הנטען בבקשת הרשות להגן, אין כל בסיס לטענות המבקש בכתב התביעה שכן בעלי הזכויות במגרש חתמו על זכרון הדברים כבר למחרת יום חתימתו. עוד נטען על ידי המשיבה שמייד לאחר שהובהרה הסכמת כל בעלי הזכויות במגרש לעסקה, הועברה טיוטת חוזה אלא שאז התברר שהמבקש מבקש לחזור בו מהעסקה, שלכן אין כל בסיס לתביעה ולפי זכרון הדברים עמדה למשיבה הזכות המלאה לחלט את המקדמה ששולמה כפיצוי.

כאמור, עותר המבקש לתיקון כתב התביעה כאשר התיקון כולל 2 רכיבי עיקריים. ראשית, עותר המבקש להוספת פרק לכתב התביעה ובו התייחסות לטענה שלפיה כל בעלי הזכויות במגרש חתמו על זכרון הדברים, כטענת המשיבה. כך עותר המבקש להוספת טענות שלפיהן חתמו יתר בעלי הזכויות על זכרון הדברים בדיעבד ובגין הגשת התביעה, ולחילופין כי סכום הפיצוי שנקבע בזכרון הדברים איננו סביר. עוד עותר המבקש להוספת תובע נוסף, מר אילן לוי, בטענה שהוא הוא זה ששילם את המקדמה למשיבה שלכן גם זה שנפגע עקב אי השבתה.

בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בסמכות בית המשפט להתיר תיקון כתבי טענות "בכל עת", דהיינו בכל שלב של הדיון. בבקשות לתיקון כתבי טענות נוקט בית המשפט בגישה ליברלית, שכן בדרך כלל מיועד התיקון לאפשר גיבוש השאלות האמתיות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין ובכך לייעל את ההליך המשפטי.

בכל הנוגע לעיתוי הגשת הבקשה, תביעה זו הוגשה בסדר דין מקוצר, החלטה על מתן הרשות להגן ניתנה ביום 4.1.16 וקדם המשפט התקיים ביום 21.3.16. עם זאת, טרם הוגשו תצהירי עדות ראשית וטרם התקיים קדם המשפט הנוסף שנקבע למועד שאחרי הגשת התצהירים, כך שבירור המחלוקות מצוי בשלב מקדמי ולא ניתן לומר כי המבקש השתהה בהגשת הבקשה.

בכל הנוגע למהות התיקון המבוקש, אין ספק כי התיקון מבקש להעלות לבירור טענות השנויות במחלוקת בקשר לעסקה נשוא התביעה, גם בשים לב לטענת המשיבה שלפיה בעלי הזכויות במגרש חתמו כדין על זכרון הדברים. אמנם, חלק מהתיקון מבטא הוספת עילות, כטענה לפיצוי שאיננו סביר או לתנאים לא הוגנים בעריכת זכרון הדברים או להוספת תובע, אך גם הוספת עילות מותרת בשלב מקדמי של ההתדיינות.

מעיון בטענות המשיבה מאידך, נראה שאין למשיבה כל טענה של ממש כנגד עצם התיקון אלא כנגד עיתוי הגשת הבקשה, כאשר לשיטתה כל העובדות עליהן היא מתבססת היו בידיעת המבקש זה מכבר. טענות אלו עשויות להצדיק חיוב בהוצאות אך אין בהן כדי להצדיק את מניעת התיקון.

אשר על כן אני נעתר לבקשה וקובע כדלהלן:

כתב התביעה המתוקן (בנוסח שצורף לבקשה) יוגש עד ליום 15.9.16.

כתב הגנה מתוקן יוגש בתוך 30 יום מיום המצאת כתב התביעה המתוקן למשיבה.

תצהירי התובעים יוגשו עד ליום 15.11.16.

תצהירי הנתבעת יוגשו עד ליום 1.1.17.

קדם המשפט הקבוע ליום 19.9.16 – מבוטל.

הדיון נדחה ליום 14.2.17, בשעה 09:00.