תא"ק 34531-12-14 בנק דיסקונט לישראל בעמ נ' יהודאי

1.בקשת רשות להתגונן, בגדר תביעה כספית שהגישה המשיבה בסך של 306,927 ₪ בגין יתרת חובו של המבקש.

2.המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה האם לצורך הגשת בקשת הרשות להתגונן היה על המבקש לצרף חוות דעת חשבונאית.

3.ביום 21.6.15 הצדדים הגיעו להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה יגישו סיכומים ביחס לשאלה שבמחלוקת בלבד, תוך שהמשיבה מוותרת על חקירת המבקש.

רקע כללי:

4.המבקש ניהל אצל המשיבה שני חשבונות בנק, האחד מסתיים בספרות 83 והשני בספרות 74.

5.המשיבה הגישה כתב תביעה בסדר דין מקוצר נגד המבקש בגין יתרת חובו, נכון ליום 11.12.14, בסך של 1,473.52 ₪ בחשבון 83 ובסך של 305,453.33 ₪ בחשבון 74.

6.המבקש ביקש להתגונן מפני התביעה בטענות שונות המבוססות ברובן על נזקים שנגרמו לו מהתנהלות המשיבה. לטענת המבקש חשבנו אצל המשיבה התנהל במשך כשבע שנים על מי מנוחות. כאשר חרג ממסגרת האשראי, המשיבה כיבדה את התחייבויותיו. המבקש ציין כי הוא מנהל מזנון בפתח תקווה ובמשך שנים ביצע הפקדות רבות לחשבון הבנק.

7.לטענת המבקש, לפני מספר שנים, המשיבה פנתה אליו וציינה כי לאור איתנותו הפיננסית הוא יכול לפתוח חשבונות חיסכון בבנק, בתוך המסגרת הכוללת של החשבון העיקרי, ובהתאם לגודל החיסכון יוכל לקבל הלוואות של עד פי שלושים מגודל ההפקדה. המבקש נזקק להלוואות מאחר שהוטל על חשבונו עיקול, עקב תביעה ישנה. לפיכך, המבקש פתח מספר תכניות חיסכון בסניף המשיבה, באופן שמדי חודש הופקדו להן כ- 8,000 ₪. באחת התכניות הפקיד כ- 35,000 ₪ (כל חודש 5,000 ₪, 7 הפקדות), וכך קיבל הלוואה בסך של 150,000 ₪. בנוסף, קיבל הלוואה בסך של 139,000 ₪, לצורך רכישת מכונית. החזר ההלוואה בוצע באמצעות הסכום שהופקד לחיסכון.