תא"ק 3407-05-12 שלמה א אגל בע'מ נ' אחוזת הברון בע"מ ואח'

1.הנתבעת מס' 1 התקשרה עם התובעת בהסכם לפיו היא רכשה מוצרים של לחם ומוצרי מאפה שונים.

הנתבע מס' 2 חתם על כתב ערבות איישת למילוי כל התחייבות הנתבעת מס' 1 כלפי התובעת.

נכון ליום 31.1.2.11 נותרה הנתבעת מס' 1 חייבת לתובעת בגין רכישת המוצרים סך של 63,285 ₪.

2.הנתבע מס' 2 בהתנגדותו לביצוע התביעה טוען כי במועד הרלוונטי לחתימתו על כתב הערבות הוא היה עובד שכיר של הנתבעת מס' 1 וכי בהתאם להוראה שניתנה לו הוא חתם על כתב הערבות.

הנתבע מס' 2 ממשיך וטוען כי טרם החתימה על כתב הערבות לא ניתנה לו שהות סבירה לעיין בהסכם ובכתב הערבות.

הנתבע 2 מס' 2 מעלה אף את הטענה כי הוא חתם על כתב הערבות מתוך ידיעה כי אין הוא הערב היחידי שהיה אמור לחתום על כתב הערבות וכי לו היה מודע לכך כי הוא יהיה הערב היחידי הוא לא היה מסכים לחתום על כתב הערבות.

לנתבע מס' 2 אף טענות כנגד חוקיותו של ההסכם בין הנתבעת מס' 1 לתובעת ואף של כתב הערבות.

עוד ממשיך הנתבע מס' 2 וטוען כי ביום 10.10.11 הוא פוטר על ידי הנתבעת מס' 1 ובעקבות כך אף ניתן לו מסמך מטעמה ובו הופטר מכל חובותיו וערבויותיו אצלה.

הנתבע ממשיך וטוען כי על פי הוראות חוק הערבות יש למצות תחילה את ההליכים כנגד החייב העיקרי עוד בטרם תוגש תביעה כנגד הערב.

3.מחקירתו הנגדית של הנתבע מס' 2 עולה כי הנתבעת מס' 1 הינה בבעלות אחיו, שמעון חזן. כמו כן, אישר כי בתוקף תפקידו אצל הנתבעת מס' 1 הוא היה ממונה על רכישות לרבות מהתובעת.

4.עוד עולה מחקירתו שהוא חתם הן בשמה של הנתבעת מס' 1 והן מכוח ערבותו באופן אישי.

העובדה כי יש בכתב הערבות מקום לחתימת שני ערבים ובפועל חתם הוא כערב אחד אין בה לפסול את כתב הערבות ולפטור אותו מחתימתו עליה.

5. על פי ההלכה הפסוקה, הגדרת נושה על פי חוק הערבות אינה חלה על עסקה מסחרית של הספקת סחורה באשראי וכפי שהדברים עולים מהנסיבות דנן. התובעת, כמי שמייצרת סחורה מסויימת ומוכרת אותה לצדדים שלישיים, אינה נכנסת להגדרת נושה על פי מטרותיו של חוק הערבות. בהגדרת נושה על פי חוק הערבות הכוונה היא לגוף שעיסוקו הרגיל עוסק במתן הלוואות, כמו בנק למשל.