תא"ק 33896-07-15 בנק לאומי יבנה 10939 נ' ביטון ז"ל(המנוח) ואח'

מונחת בפניי בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, כנגד הנתבעים 3-8.

עיון באישורי המסירה ובתצהירים הנלווים מעלה כי אין בהם כדי להוביל למסקנה שהוכח כי הנתבעים זומנו כדין.

לאמור. בהתאם להוראות הדין, ההמצאה חייבת להיעשות לנמען גופו, ורק "באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עימו, ושלפי מראית עין מלאו לו 18 שנים" (תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

במקרה הנדון לא הוכח כלל שנעשה ניסיון להמציא לנמען גופו, ומכל מקום, בהתאם להוראת תקנה 481, על ביהמ"ש להתרשם כי ההמצאה בוצעה למי אשר עונה להגדרת "אחד מבני משפחתו" (ראה הגדרת המונח "בן משפחתו", הקבועה בסעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה).

באישורי המסירה צוין באופן אמורפי כי כתבי בי-הדין נמסרו למי אשר סירב להזדהות, וכי הוא "בגיל 25 לערך...".

אומנם, תקנה 481 אינה קובעת חובה להוכיח את גילו המדויק של הקרוב המצוי בבית הנמען, ועל כן, סומכים על טביעת העין של השליח "שלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים", ואולם, במקרה דנא, לא ברור כלל האם המסירה בוצעה "לאחד מבני משפחתו" של הנמען, ולא מחוור כי מי אשר קיבל את המסירה מתגורר עם הנמען.

יתר על כן. עיון בכתובות הנתבעים המופיעות בבקשה למתן פסק דין בהעדר, מעלה כי אין זהות בין הכתובות של כלל הנתבעים 3-8 (ראה, למשל, כתובתו של הנתבע 3 ברח' הלילך 5 ביבנה אל מול כתובתה של הנתבעת 6 ברח' הלילך 5/11 יבנה), ובכל זאת, ביחס לכולם גם יחד צוין כי המסירה בוצעה לאותו אדם "בגיל 25 לערך", אשר סירב להזדהות.

נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

בהינתן העובדה כי ביהמ"ש נזקק למתן החלטה על יסוד המצאות הכורכות בחובם פגמים מובהקים, מובהר בזאת כי ככל שתוגש בקשה נוספת שאינה הולמת הוראות הדין, כי ביהמ"ש יורה על חיוב התובעת בהוצאות.