תא"ק 3386-02-14 בנק הפועלים בע"מ נ' נגאר

המבקש לא הגיב על תגובת המשיב.

גם אם הייתי מוצא לנכון לקבל את הבקשה להארכת מועד, עקב משך הזמן הנדרש לעתים לקבלת סיוע משפטי, הרי שהבקשה לגופה אינה יכולה להתקבל.

המבקש משיג על כשרות ההמצאה שבוצעה בהדבקה בכתובת סבתו, בעת שהוא עצמו שהה בחו"ל. השליח מטעם המשיב הצהיר, כי וידא עם שכנה, כי המבקש אכן מתגורר עם סבתו.

בבקשתו, לא מכחיש המבקש מפורשות את הטענה, כי התגורר עם סבתו, ונאחז רק בהיות מענו הרשום שונה, ובהיותו בפועל בחו"ל למשך שנתיים, החל מכ-6 חודשים קודם למועד המסירה. המשיב, מנגד, מפנה לסמיכות הזמנים בין נטילת ההלוואות על ידי המבקש ליציאתו מהארץ (כחודשיים בין שני מועדים אלה), וכן בין שינוי מענו הרשום ליציאתו מהארץ (שבועות ספורים), כגורמים מחשידים באשר לתום לבו של המבקש.

לטעמי, אין עצם היציאה לחו"ל – בלא שבואר על ידי המבקש לאיזו מטרה יצא, ולכמה זמן התעתד לצאת – כדי להצביע בהכרח על הפסקת מקום מגורים במען בו התגורר המבקש בארץ עד צאתו ממנה; גם למפרע, אין בכך ששהה שנתיים בחו"ל כדי לבטל, מאליו, את המען המדובר כמען מגוריו הכשר לביצוע המצאות בישראל.

המסקנה ההפוכה, שמבקש המבקש לגזור, היא תלוית נסיבות; ובמקרה דנן, בו מתקיימות נסיבות מתמיהות, נוכח סמיכות הזמנים הנזכרת, ממנה נראה כי המבקש פעל כדי לחמוק מחובותיו – ומקום בו המבקש לא טרח להגיש תגובה שתבהיר תמיהות אלה – אני סבור שאין זה מהמקרים בהם יש לאפשר למבקש ליהנות מהספק, ויש לראותו כמי שהמשיך להתגורר במען בו התגורר קודם לעזיבתו.

יודגש, כי גם בעת העלאת הטענה, כי שינה את מענו הרשום, לא טען המבקש כי בפועל חדל מלהתגורר בבית סבתו, ומתי חדל מכך; הוא גם לא טען כי לאחר שובו לא חזר לגור באותו מען.

בנסיבות אלה, יש לראות את המען בו בוצעה ההדבקה כמען מגורי המבקש, לצורך כשרות ההדבקה כמסירה כדין, בהיותו "הבית שבו רגיל האדם לגור", כלשון תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

משכך, אין זה מקרה של ביטול פסק-דין "מחמת הצדק", דהיינו, בשל פגם שנפל בנתינתו.