תא"ק 33779-11-15 בנק דיסקונט תל אביב סניף כיכר רבין 11085 נ' א.ב טרייד אס בע"מ ואח'

המשיב היה ערב להבטחת התחייבויות א.ב טרייד אס בע"מ (להלן – "החברה") כלפי המבקש. לימים, כאשר נקלעה החברה לקשיים, הגיש המבקש תביעה ע"ס כ – 250,000 ₪ כנגד החברה, כנגד הערב גיא חסון וכנגד הערב הנוסף – המשיב. החברה ומר חסון לא התגוננו בפני התביעה וניתן כנגדם פסק-דין על יסוד האמור בתביעה. במסגרת התביעה כנגד המשיב עתר המבקש להטלת צו עיקול על זכויות המשיב ברכב. לאחר שהוטל העיקול הוגשה בקשה לביטולו. כמו כן, הוגשה בקשה למתן רשות להתגונן (הצדדים הוזמנו לדיון בבקשה כאמור). בבקשה לביטול צו העיקול טען המשיב שעוד בחודש יולי 2013 הוא פעל להסרת ערבותו אצל המבקש. אסמכתא המעידה על ביטול הערבות לא הוצגה, אולם נמסרו פרטים על אודות מהלך הטיפול בבקשה להסרת הערבות (לרבות שמה של פקידת הבנק שטיפלה בבקשה). נטען למעורבות של הערב הנוסף, מר חסון, ושל רואה החשבון שטיפל בענייני החברה. הבקשה נתמכה בתצהיריהם של המבקש, מר חסון ורואה החשבון וכן בממצאי בדיקת פוליגרף שערך המשיב. שני הצדדים התייחסו בכתבי הטענות מטעמם לסוגיית ההכבדה.

בדיון שהתקיים בפני היום נחקרו נציגת המבקש והמשיב והצדדים סיכמו את טענותיהם. כל צד חזר על טענותיו, הן ביחס לשאלה קיומה של עילת תביעה והן ביחס לסוגיית ההכבדה. מר חסון, רואה החשבון ובודק הפוליגרף לא התייצבו לחקירה, למרות שב"כ המבקש הודיעה על כוונתה לחקור אותם.

הדין: במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניח המבקש תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש המבקש לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). המשיב, מצדו, יוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ(4) 115 (1986)); (ב) האם הראה המבקש שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש או המשיב. במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5.12.2007)); ו - (ד) האם עמד המבקש בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני נחה דעתי שעלה בידי המבקש להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. כמו כן, הראה המבקש שאם לא יינתן הצו הוא יתקשה במימוש פסק-הדין, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתו ובכל הקשור ליסוד תום הלב, לא נמצאו ממצאים שיש בהם כדי לשלול מהמבקש את הזכות להבטיח את ביצוע פסק-הדין באמצעות צו העיקול.

בעצם הצגת כתב ערבות חתום על ידי המשיב עלה בידי המבקש להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. טענתו של המשיב לפיה הערבות בוטלה עומדת בעינה. מעצם העובדה שפקידה הבנק – אשר על פי הנטען טיפלה בהסרת הערבות – לא העידה בהליך, לא ניתן לקבוע שאין יסוד לטענת המשיב. עם זאת, בשלב זה של ההליך, בהיעדר אסמכתא בכתב מטעם המשיב לביסוס טענתו בדבר ביטול הערבות, לא ניתן לקבוע שעלה בידי המשיב להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה. מאזן ההסתברות נוטה באופן מובהק לטובת המבקש: (א) מעצם הצגת כתב ערבות בכתב והימנעות המשיב מלהציג אסמכתא בכתב המעידה אחרת; (ב) מעצם העובדה שבמועד בו הסדיר המשיב על פי הנטען את ביטול הערבות הייתה החברה חייבת למבקש סך של כ – 60,000 ₪ [עמ' 9, ש'24 - 30], כאשר הסבירות שמוסד פיננסי בנקאי יאפשר הסרה של בטוחה כשקיים חוב משמעותי אינה גבוהה; (ג) מעצם כוונתו של המשיב לבסס את טענתו בתצהיריהם של שני גורמים נוספים שהיו מעורבים בתהליך ביטול הערבות – מר חסון ורואה החשבון, כל זאת מבלי להבטיח את התייצבות העדים לחקירה. מדובר אמנם בהליך ביניים, כאשר המשיב רשאי להעלות טענות מפי השמועה.

הוא לא היה מחויב להציג תצהירים של גורמים נוספים. אולם – משהוצגו תצהירים והועלתה דרישה לחקור את העדים, ההימנעות מלהבטיח את התייצבותם לדיון נזקפת לחובת המשיב. יצוין שלא הייתה כל בהילות בקיום הדיון במועד הנוכחי. ניתן היה להגיש את הבקשה במועד הקבוע בדין ולבקש לקיים דיון במועד מאוחר יותר, אליו ניתן היה להסדיר את התייצבות העדים; (ד) מעצם העובדה שבמגבלות פרק הזמן שחלף ממועד הגשת הבקשה ועד לדיון פעל המבקש לברר את טענתו של המשיב. המשיב ביקש שיוצגו בפניו אסמכתאות, ואסמכתאות כאמור אמנם הוצגו בדיון; (ה) ההימנעות מלהציג את ההסכם בין המשיב למר חסון – הסכם שמצוי ברשותו [עמ' 8, ש' 14 – 15] – אף היא נזקפת לחובתו.