תא"ק 3374-06-14 בנק לאומי נצרת 10964 נ' כסאברי ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 2/6/14 הגיש התובע כנגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 206,249 ₪ בגין יתרת חובה בחשבונם של הנתבעים אצל התובע. לכתב התביעה צורפו עמוד ראשון ואחרון של תנאים כלליים מיום 6/5/09, טופס מצב לקוח בהלוואות המפרט את מרכיבי החוב, דף חשבון אחרון ואישור בדבר גובה הריבית.

2.ביום 18/6/14 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן במסגרתה הסבירו את הנסיבות בעטיין נוצר החוב. נטען כי בשנת 2012 נלקחה הלוואה על סך 135,000 ₪ ששולמה עד חודש ינואר 2014. נטען כי בחודש ינואר 2014 נלקחה הלוואה נוספת על סך 79,000 ₪ בעקבות חריגה בחשבון כאשר מסגרת האשראי לא היתה בתוקף והבנק העמיד הלוואה שתכלול גם כיסוי של כרטיס אשראי. הנתבע הסביר כי נפל קורבן לעוקץ של אנשים מהשוק האפור כאשר העביר שלושה שיקים לאדם שהבטיח לו הלוואה ואותו אדם לא נתן לו כסף בטענה שהשיקים שמסר נקרעו. הנתבע טען כי אותו אדם העביר את השיקים לשוק האפור והנתבע נאלץ לשלם לאנשי שוק האפור שכן היה נתון לאיומים כי אם לא יישלם ייפגעו במשפחתו. הנתבע מאשר כי באיזשהו שלב לא הצליח לעמוד בתשלומי ההלוואה. הנתבע מציין כי בעקבות מצבו הנפשי והכלכלי לא בדק מה קורה בחשבון הבנק ולא ידע שהוא בחריגה של 20 אלף ₪.

3.במסגרת הבקשה הלינו הנתבעים על כך שאין להם מזה תקופה ארוכה גישה לחשבון. הנתבעים ביקשו לקבל את מסמכי ההלוואה ודפי חשבון משנת 2010 כדי להעביר את הנתונים למומחה פיננסי.

4.לאחר עיון בבקשה נקבע דיון בבקשת הרשות להתגונן במעמד הצדדים ליום 18/11/14. דיון זה בוטל בעקבות הודעת ב"כ התובע לפיה אין בכוונתו לחקור את הנתבעים על תצהירם והוא מבקש ליתן החלטה הדוחה את הבקשה על בסיס החומר המצוי בתיק. ב"כ התובע טוען כי הטענות שהעלו הנתבעים הן כלליות וסתמיות ללא ציון עובדות ותאריכים רלבנטיים וללא צירוף אסמכתאות. נטען כי הנתבעים מודים בכך שלא עמדו בתשלומי ההלוואה בשל מצבם הכלכלי וכן בשל עוקץ של אנשים מהשוק האפור. נטען כי המסמכים שהם מצרפים הנתבעים דווקא מחזקים את העובדה שלא עמדו בהחזרי ההלוואות שנטלו מהבנק. באשר לבקשה לגילוי מסמכים נטען כי הנתבעים לא פנו לבנק בדרישה שכזו כאשר ברי כי קיבלו את דפי החשבון באופן שוטף תוך ציון כי אם לא תתקבלנה הערות בכתב לדפי החשבון תוך 60 יום ייחשב הדבר כהודאה בנכונותם. לפיכך נטען כי יש לדחות את הבקשה כהגנת בדים בלתי מפורטת.

5.בתשובה לתגובת התובע טוען הנתבע כי עם הגשת ההתנגדות זכאים הנתבעים לקבל את יומם בבית המשפט. עוד נטען כי לא התקבל מכתב ההתראה מיום 25/5/14.

6.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את בקשת הרשות להתגונן מנימוקי התובע וכפי שיפורט להלן.

7.למעשה אין בפי הנתבעים טענת הגנה כלשהי ולכן גם המסמכים אותם ביקשו אינם רלבנטיים לטענות ההגנה שלא הועלו. הנתבעים לא מציינים מתי נפסקה הגישה שלהם למסמכי החשבון. הנתבעים מודים כי לא עמדו בהחזרי ההלוואה. במצב דברים שכזה, אין כל הסבר מדוע המצאת דפי החשבון משנת 2010 תסייע לנתבעים לפרט את טענות ההגנה שלהם במידה הנדרשת לשם קבלת רשות להתגונן. דרישה נרחבת שכזו לקבלת דפי חשבון לתקופה של 4 שנים מלמדת על חוסר הממשות של טענות ההגנה, שכן על פי האמור בתצהיר החשבון התנהל באופן תקין עד ינואר 2014. הטענה לפיה הנתבעים אינם יודעים מהם הסכומים ששולמו במסגרת החזרי ההלוואה, היא טענה כללית וסתמית שאינה מצדיקה מתן רשות להתגונן. כך בפרט כאשר לכתב התביעה צורף המסמך שכותרתו "מצב לקוח בהלוואות" המפרט מתי כל אחת משתי ההלוואות נקלעה לפיגור.

8.אשר על כן, אני דוחה את בקשת הרשות להתגונן ומחייב את הנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪.