קצין נ' אוסטרוב

1.מונחת לפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה.

2.המבקש, נתבע על ידי המשיבים בסדר דין מקוצר עקב אי תשלום שכר טרחה. לטענתו, יש להורות על מחיקת כותרת ולהעביר את התביעה לפסים של סדר דין רגיל הואיל והגם שמדובר בתביעה שעילתה נעוצה בחוזה בכתב , סכום התביעה אינו קצוב משלא הוצג כל תחשיב באשר לסכום התביעה. שכן, בהסכם שכר הטרחה נקבע כי ישולם תשלום בשיעור של 800 ₪ בתוספת מע"מ עבור כל שעת עבודה. המשיבים הגישו תביעה במסגרתה נתבע סכום של 42,416 ₪ וזאת ללא שהוגש כל תחשיב לגבי הסכום האמור. אף החשבוניות לטענתו אינן חתומות על ידו ואין בהן פירוט כיצד הגיעו המשיבים לסכום האמור. אומנם נקבע בפסיקה שאין צורך להציג ראשית ראייה בכתב לגבי הסכום הנקוב או אי היותו שנוי במחלוקת, אך יחד עם זאת נקבע כי המבחן לקביעת סכום קצוב הוא כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא כל צורך בשומה או הערכה. לא פורט כמה שעות עבדו המשיבים על התיק על מנת לחשב את סכום התביעה ועל כן לא ניתן לדעת מהו אופן החישוב, כל שכן עת אין כלל חישוב כלשהו. יתר על כן, כבר נפסק כי גם מקום בו הוגש תחשיב אך לא ניתן היה להבין מהתחשיב כיצד חושב סכום התביעה, יש למחוק כותרת תביעה בסדר דין מקוצר. הוא מפנה לפסק דין בעניין י.שפירא משרד עו"ד (תא"ק (ת"א) 15327-11-11 מדינת ישראל –משרד הבריאות נ' י. שפירא ושות' משרד עורכי דין) בו נפסק כי יש להורות על מחיקת כותרת הואיל ולא קיים באותו עניין פירוט כיצד חושב סכום התביעה או הבסיס העובדתי המתחייב לצורך גיבוש סכום התביעה.

3.המשיבים מנגד, מבקשים לדחות את הבקשה. זאת, מן הטעם שנמסרו למבקש חשבוניות ודו"ח שעות והלה לא התכחש לכמות או אופי העבודה. בהתאם לתקנה 202 (1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 הרי שמדובר בתביעה על סכום קצוב כאשר החוב נוצר מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב ודי בראשית ראיה. כן הוכר בפסיקה כי אין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו הכיצד הוא חישב את סכום התביעה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובכתב התשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. ואסביר עמדתי.

סכום קצוב הוא סכום אשר לא זקוק לשומה או להערכה אלא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט (וראו לעניין זה ע"א 236/64 חברת "ארדה" נ' כץ, פ"ד יח (3) 518; ע"א 410/88 רותם נ' כוכב, פ"ד מג (4) 761). בעניין שפירא אליו מפנה המבקש נקבע בנוגע לתביעת שכר טרחה בהליך סדר דין מקוצר כי באותו עניין "לא ניתן להבין מאומה מטבלה זו שערך שפירא ועליה הוא מבסס את טענותיו לסכום קצוב, טבלה החסרה את הפירוט הנדרש אשר לשאלה "וכיצד הגיע התובע לסכום התביעה" (ע"א 614/64 הנ"ל), קרי לאופן ההגעה לסכום הנתבע". בענייננו, ניתן להבין לפי דו"ח שעות שצורף על ידי המשיבים בתגובתם כיצד הגיעו לסכום הנתבע לפי "סטטוס" עבודה ורובריקת "פירוט" עבודה, היינו, על מה בוצעה העבודה וכן כמה זמן בוצעה העבודה לפי חלקי שעה ולפי זה בוצעה מכפלת התשלום לפי 800 ₪ לשעה בתוספת מע"מ. ברם, הגם שנתונים אלו "קצובים", לא נעלם מעיניי כי הלקוח אינו יכול לדעת כיצד הגיעו לחישוב האמור ויכול לחלוק על אופי העבודה וכמותה. כך למשל, "פגישה והכנה לדיון" ארכה 0.25 ו"שיחה" (טלפונית או פנים מול פנים, לא מפורט) ארכה 0.30 כשיכול ובזמן זה נתבררו עניינים נוספים שאינם קשורים לנושא השיחה בהכרח, "מיילים" 0.10 ובמקום אחר 0.20, וכן 0.20 עבור "התכתבות, מיילים, הדפסות, טכני". כן עבודה על "תביעות חדשות" ארכה אך 0.20 – לא ברור במה מדובר והכיצד הושקע זמן עבודה עבור תביעות חדשות באופן זהה לזמן שהשוקע עבור מיילים, ומה ההבדל בין שיחה לשיחת טלפון. רוצה לומר, כי הפירוט נכתב באופן לקוני. אולם, לשם כך יש לקיים בירור עובדתי עת לקוח משיג כלפי כמות העבודה, בכל הנוגע לשאלה כיצד התמורה ניתנה בעבור כמות הזמן שהושקע, וזאת גם ניתן לקיים במסגרת הליך סדר דין מקוצר.

5.ודוק; על פי תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ניתן להגיש בהליך של סדר דין מקוצר תביעה על סכום קצוב מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב. הראיה אשר יש לצרף לכתב תביעה בסדר דין מקוצר אמורה להתייחס לעניין מהותי בכתב התביעה. אין צורך לצרף ראיה בכתב בנוגע לכל חלקי התביעה ואין חובה שהראיה בכתב תתייחס דווקא לסכום הקצוב. הדרישה היא שיהיה ניתן להוכיח את הסכום הקצוב באמצעות ראיות חיצוניות. רוצה לומר, כי גם כאשר ישנה מחלוקת בנוגע לכמות השעות שהושקעה או לאופי העבודה שהושקעה, אין בכך ללמד כי עסקינן בתביעה שאינה מתאימה להתברר בהליך של סדר דין מקוצר.

כך למשל, ניתן להכיר בתביעה לפי סדר דין מקוצר על יסוד ראיה בכתב שאף הסכום לא נזכר בה, ובלבד שמדובר בסכום קצוב, שניתן לבררו על ידי ראיה חיצונית (ראו והשוו: ע"א 772/79 עזבון שומרון נ' וסקביץ, פ"ד לו (4) 78). זהו הדין במצב בו לתובע ישנה ראיה בכתב על עסקה של הלוואה, ללא נקיבת סכום, ובלבד שהסכום קצוב וניתן להוכחה בראיות חיצוניות (ראו יואל זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית) עמ' 663; ע"א 688/89 הילולים נ' בנק המזרחי, פ"ד מה (3) 188). כך, די בהסכם תנאי ניהול החשבון, הקובע את היסוד לחישוב הסכום הכספי ואין צורך בתמיכה במלוא היסוד הכספי של תביעת הבנק באותו עניין (שם).

6.אמור מעתה; לשם בחינת התאמתה של תביעה לבירור בסדר דין מקוצר הדרישה הינה כי הנתונים שניתן ללמוד עליהם ממסמכים הראויים לשמש ראשית ראיה, יובילו – ללא צורך בהערכה או באומדן – לסכום התביעה (ראו והשוו: תא"ק 33903-08-14 דוד סלמה נ' מרקמן את טומשן חברת עו"ד (2.2.2015)). כאמור, יש צורך בראשית ראיה לסכום הנתבע עצמו – במקרה דנן, די הסכם שכר הטרחה הקובע את דרכי חישוב הסכום, ותוספת הדו"ח עם פירוט שעות וחישוב התשלום בהתאם אך מחזקת זאת. המשיבים תומכים את תביעתם בהסכם שכר טרחה שנכרת בין הצדדים, ואפילו המבקש חולק בדבר פרשנותם אותו או משיג לגבי אופי עבודה מול כמותה (טרם הוצגה משנה סדורה של קו ההגנה), איני סבורה שיש בכך כדי לשלול את היותו ראשית ראיה הנדרשת לצורך סדר דין מקוצר. משקיים רישום מסודר של שעות העבודה שהשקיעו המשיבים בטיפול בתיק ונשלחו חשבונות עסקה עם פירוט שעות בסוף כל חודש, יש בדבר כאמור כדי לחזק את מסקנתי האמורה.

7.אשר על כן, ועל יסוד האמור לעיל, לא מצאתי להורות על מחיקת הכותרת.

בנסיבות העניין, המבקש יגיש בקשת רשות להתגונן תוך 30 יום. המבקש יישא בהוצאות המשיבים על סך של 700 ₪.