תא"ק 3352-08-16 שלוסברג ואח' נ' הוד ואח'

בפני בקשה לסילוק התביעה שהוגשה כנגד הנתבעות (הן המבקשות בבקשה שבפניי) לפינוין מדירה, על הסף.

1.התובעים (הם המשיבים בבקשה שבפניי) הם בעלים במשותף של המקרקעין הידועים כגוש 6172 חלקה 142, הידועים גם כרחוב ז'בוטינסקי 74 ברמת גן (להלן: "המקרקעין").

2.על המקרקעין בנוי מבנה ובו דירה בת 2 חדרים (להלן: "הדירה").

3.הנתבעות הן יורשותיהן של חיה וצבי אנצר ז"ל, שהיו דיירים מוגנים בדירה ואשר רכשו את זכויות החכירה בה למשך 999 שנה בהתאם להסכם חכירה ולנספח שצורף לו, אשר נחתמו ביום 12/11/87 (להלן: "הסכם החכירה").

4.סעיף 8 לנספח שצורף להסכם החכירה קבע כי:

"במקרה של מכירת הבניין ו/או החלקה לצורך הריסתו ובניתו מחדש הרי עם קבלת אישור עקרוני מהרשויות להריסת הבנין ובנית בנין אחר במקומו או במקום אחר בחלקה, תתבטל חכירה זו והחוכרים יהיו חייבים לפנות את החלק במקרקעין המוחכר בתנאי שיקבלו בבנין שיוקם על החלקה דירה בת 2 חדרים בבעלות, באותו שטח של החלק המוחכר ובמיקום לא פחות טוב, כשהזכויות ברכוש המשותף יהיו שוות לאותם הזכויות הקיימות לחוכרים בבנין זה כיום בלבד ובאותו יחס לו היה רשום כבית משותף כאמור בסעיף 7, בתנאי שעד לכניסתם לאותה דירה יוכלו לגור בשכירות ע"ח הבעלים או מטעמם בדירה בת 2 חדרים ברדיוס של 1 ק"מ מהחלקה".

5.לימים, אושרה על המקרקעין תב"ע להריסת הקיים ובניית בניין מגורים בן 24 קומות, תחתיו.

6.הצדדים נחלקו בדעתם באשר לתמורה שעל הנתבעות לקבל כנגד פינוי הדירה ועל כן עתרו התובעים לבית המשפט המחוזי בהליך של המרצת פתיחה בעניינו של הסכם החכירה (ה"פ 7071-05-13 בבית משפט המחוזי בתל אביב).

7.ביום 29/11/15 ניתן פסק דינו של כב' השופט י' גייפמן בהמרצת הפתיחה (להלן: "פסק הדין").