תא"ק 3304-05-17 בנק לאומי לישראל בעמ נ' וקנין

לפני בקשה למתן צו עיקול זמני, במעמד צד אחד.

לאחר שבחנתי את הבקשה אל מול ההוראות שבתקנות 362 ו-374 לתקנות סדר הדין האזרחי התשס"ד – 1984, ולאחר עיון בכתב התביעה, בתצהיר התומך בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה.

כמתחייב מהוראות התקנות, שוכנעתי בשלב זה בדבר קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה, כי קיים חשש סביר לכך שאי מתן הצו יכביד על ביצועו של פסק הדין, כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, וכי בשלב זה המדובר בסעד שהינו ראוי וצודק בנסיבות העניין.

מכל הנימוקים הללו, אני מורה כדלקמן:

1.מוטל בזאת צו עיקול על כל זכויות המשיב אצל המחזיק כמפורט בבקשה.  צו העיקול לא ייכנס לתקפו אלא בכפוף לכך שמלכתחילה הומצא כתב התחייבות עצמית לפיצוי בגין כל נזק שייגרם על ידי העיקול למי שאליו מופנה הצו, אם תיפסק התביעה או יפקע הצו מסיבה אחרת. היה ולא הופקדה התחייבות עצמית כאמור – פוקע הצו מאליו. 

ככל שהזכות או הנכס שעיקולם מתבקש כוללים חשבון עו"ש - הצו לא יחול על חשבון עו"ש וחשבון חח"ד ביתרת חובה. הצו לא יחול על ערבויות לחשבון עו"ש וחשבון חח"ד כשהחשבון נמצא ביתרת חובה. העיקול לא יחול על משכורת או קצבה; לא יחול על חשבון עו"ש, שבו משולמת משכורת המשיב (אם המשיב שכיר) או שבו מתנהל עסקו של המשיב (אם הינו עצמאי); ולא יחול על חשבונות משותפים של המשיב עם אחרים. הצו לא יחול על מלאי עסקי. הצו ניתן בכפוף להוראות כל דין בדבר פטור מעיקול. 

המחזיקים אשר מנהלים פנקסים, ירשמו את הדבר בפנקסיהם.

2. העיקול מוגבל לסכום של 94,795 ₪ , צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע בעת מתן הצו.

3.בנסיבות העניין ומאחר שהמבקש הוא תאגיד בנקאי לא מצאתי מקום לחייבו בהפקדת ערבות או ערבון מעבר להתחייבות העצמית כאמור לעיל.