שפק נ' אילן ורונן פרימיום קאר בע"מ

לפניי תביעת התובע לתשלום סך 124,632 ₪, וזאת כפיצוי בגין תשלום מס שנאלץ התובע לשלם במקום הנתבעת, אשר התחייבה לעשות כן לשיטתו של התובע לפי ההסכם שנכרת ביניהם.

טענות התביעה:

ביום 4.5.11 התקשר התובע בהסכם עם הנתבעת, לפיו התחייבה הנתבעת לרכוש עבור התובע בחו"ל רכב מסוג מרצדס 350. בהתאם להסכם, התחייבה הנתבעת לרכוש את הרכב בחו"ל, לייבא את הרכב לארץ לטפל בכל נושא המיסוי והמכס, לשחרר את הרכב מהמכס ולמסור את הרכב לבית התובע. הוסכם, כי עבור קבלת הרכב לידיו ישלם התובע לנתבעת סכום כולל של 393,000 ₪.

התובע שילם לנתבעת את מלוא סכום התמורה על פי ההסכם, והנתבעת מסרה את הרכב לידי התובע ביום 10.6.11.

לתדהמת התובע, הוא קיבל בחודש 9/15 מגובה המכס באשדוד הודעת חיוב בסך 197,530 ₪ עבור מס קניה, מע"מ, ריבית והצמדה וקנס פיגורים בשל כך שערך העסקה הינו גבוה מזה שהוצהר ברשימון היבוא שנערך על ידי הנתבעת.

בעקבות דרישת המכס, שכר התובע שירותי עורך דין, המתמחה בתחום, ולאחר מגעים בין עורכי הדין לגובה המכס, הגיעו הצדדים להסכם פשרה בחודש 3/16 לפיו יופחת סכום החיוב לסך 117,307 ₪. התובע הגיע להסדר תשלומים עם שלטונות המכס ושילם את סכום ההסדר ב- 10 תשלומים.

עבור הטיפול המשפטי בחיוב המכס שילם התובע לעורכי דינו סך כולל של 7,325 ₪.

על פי הסכם הרכישה, התחייבה הנתבעת לשאת בכל המיסים והעלויות בגין יבוא הרכב לארץ עד למסירתו לתובע. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 117,307 ₪ שנאלץ התובע לשלם למכס ובנוסף על הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 7,325 ₪ אותו שילם לעורכי הדין בגין הטיפול בחיוב המס.

טענות הנתבעת: