תא"ק 32195-08-14 סלע קפיטל נדל"ן בע"מ נ' סולטן אביב מערכות ריהוט בע"מ

בפני בקשת המבקשת להתיר לה להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה המשיבה, ולפיה הפרה המבקשת את חובותיה על פי הסכם שכירות עליו חתמה עם חברת לנגת מבני תעשיה בע"מ – אשר מכרה את הנכס למשיבה והמחתה לה זכויותיה. חובה הנטען של המבקשת הינו כ-93 אלף ₪.

בקשתה של המבקשת היתה להורות על דחיית התביעה על הסף, לחילופין – להורות על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר, ולחילופי חילופין – ליתן רשות להתגונן מן הנימוקים שפורטו בבקשה.

עובר לדיון הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה, ונטען כי מעיון בבקשת הרשות להתגונן עלה שצורף לכתב התביעה חוזה אחר מזה עליו נסמכת התביעה – ומשכך התבקש תיקון כתב התביעה.

משכך, עתר ב"כ המבקשת למתן החלטה בבקשות התלויות והעומדות בפני בית המשפט בטרם יתקיים הדיון בבקשת הרשות להתגונן.

באשר לבקשת לסילוק התביעה על הסף, הרי שהלכה היא כי סעד של סילוק תביעה על הסף הינו סעד קיצוני שבית המשפט לא ייעתר לו אלא במקרים קיצוניים, שכן יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה. אין ביהמ"ש בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התביעה קלושים, לא יחסום בית המשפט בפני התובע את הדרך לבירור תביעתו אם קיימת אפשרות כלשהי, גם אם בדרך של תיקון כתב התביעה, שהתובע יצליח בתביעתו.

באשר לבקשת למחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר, דינה להדחות.

השאלה אם תביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, נבחנת לאור האמור בכתב התביעה ונספחיו.

בהתאם לתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, תביעה יכולה להתברר בסדר דין מקוצר בהיותה תביעה לסכום קצוב; מכוח חוזה או התחייבות; ושיש עליהן ראיה בכתב. תקנה 203 לתקנות קובעת כי יש לצרף לכתב התביעה העתק של המסמכים או החשבונות המובאים לראיה ויש להמציאם לנתבע.

בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו), התייחס בית המשפט למהותה של "ראיה בכתב", הדרושה בתביעה של בנק, כדי להביאה בגדרן של תקנות 202 (1) (א) ו-203. נקבע, כי די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית של החשבון. הטעם לכך הוא, כי כתב התביעה הינו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת המצויה בידי התובע להוכחת תביעתו. די במסמכים שצורפו על מנת להכשיר התביעה להידון בסדר דין מקוצר. נקבע בפסיקה כי הדרישה לצירוף המסמכים הינה מינימאלית וכי באם לא צורפו מסמכים הדרושים לנתבע כדי לסייע לו להתגונן הגנה ראויה, אין מניעה כי יפנה לתובע ויבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו.

ולבסוף, שאלת תיקון כתב התביעה. כידוע, המדיניות השיפוטית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתב תביעה היא ליברלית ובלבד שיהיה בתיקון כדי להועיל לגיבוש השאלות השנויות במחלוקת ולהביא לייעול ההליך המשפטי. חריגים לכלל זה הינם מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום לב או מקרים בהם ישלול התיקון מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אם היתה מוגשת הבקשה מחדש (כגון טענת התיישנות) (ראה רע"א 2345/98 דנגור נ. ליבנה, פ"ד נב(3)427).

יש לבחון האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקן.

כמו כן, בדונו בבקשה לתיקון כתב תביעה על בית המשפט לבחון את השלב בו מובאת הבקשה בפניו והתנהגות בעלי הדין עובר להגשת הבקשה לתיקון. (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה מהדורה שביעית בעמ' 121).