תא"ק 31808-12-15 עיריית ירושלים נ' עמותת משיכון רבינו יואל דסאטמאר ישיבת ייטב לב

1.לפניי בקשת רשות להתגונן מיום 7.2.2016 (להלן: הבקשה) שהגישה עמותת שיכון רבינו יואל דסאטמר (להלן: המבקשת), במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר שהגישה כנגדה עיריית ירושלים (להלן: התובעת). התביעה היא על סך 144,174 ₪ בגין חוב ארנונה, שנטען כי המבקשת חבה לתובעת עבור תקופת-זמן מיום 1.1.2007 עד יום 31.12.2015, וזאת בגין נכס הנמצא ברח' יואל 10 בירושלים. הבקשה הועברה לתגובת התובעת שהוגשה ביום 10.3.2016, והמבקשת הגישה תשובתה לתגובה ביום 30.3.2016.

2.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשת הרשות להתגונן, בתגובת התובעת וכן בתשובת המבקשת, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה. כידוע, בבקשה למתן רשות להתגונן על בית-המשפט לבחון האם קיימת למבקש טענת הגנה אפשרית לכאורה מפני התביעה, ולוּ בדוחק, שכן אין בית-המשפט נדרש לבחון את טיב הטענות או את מהימנותן (ראו: ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (25.11.1993)).

במקרה דנן, המבקשת העלתה שורה של טענות כנגד התביעה שהופנתה כלפיה: נטען כי המבקשת שילמה את מלוא חוב הארנונה עבור שנים 2007 עד 2008 וכי התביעה לוקה בשיהוי. לגבי יתרת התקופה עד שנת 2010, נטען לשימוש עיקרי בנכס כבית כנסת המקים פטוֹר מתשלום ארנונה, וכן לשימוש בנכס עבור שני מוסדות חינוך שהוכרזו כמוסד פטוּר. עוד נטען כי החל משנת 2010 הנכס לא היה ראוי לשימוש עקב עבודות בנייה, וכי אין לשלם לגביו ארנונה מטעם זה. בלא לטעת מסמרות בנוגע למכלול הטענות שהעלתה המבקשת, אין לומר כי מדובר ב"הגנת בדים" קלושה, ויש מקום ליתן למבקשת רשות להתגונן.

3.אשר על כן, אני נעתרת לבקשה. נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין רגיל.

4.בשים לב להסדר הקבוע בתקנה 211 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, תודיע המבקשת האם היא מסתפקת בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן ככתב-הגנה (השאלה מתעוררת בשים לב לתצהיר הנוסף שצורף מטעם המבקשת מאוחר יותר, במסגרת התשובה לתגובה). תגובת המבקשת לשאלתי תוגש עד יום 3.5.2016. אי הגשת תגובה במועד תיחשב כבקשה לנהוג לפי ההסדר הקבוע ברישא של תקנה 211 הנ"ל.

עיון פנימי ביום 4.5.2016.

להמציא בפקסימיליה.

ניתנה היום, י' ניסן תשע"ו, 18 אפריל 2016, בהעדר הצדדים.