קואנדו מדיה בע"מ ואח' נ' מודן

לפני בקשה למתן רשות להתגונן.

כתב התביעה

1. התובעות מבקשות בכתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר לחייב הנתבע לשלם הסך של "1,721,400 ₪ (לצרכי אגרה 106,800 ₪)" בגין הפרת הסכם פשרה שנכרת ביום 2.9.13 בין הצדדים, שאסר על הנתבע לפרסם פרסומיים פוגעניים בנוגע לתובעות וקבע תשלום פיצוי מוסכם בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין כל פרסום.

2. התובעות טוענות כי אין מחלוקת לגבי תוקף ההסכם, הפרתו ע"י הנתבע, סכום הפיצוי המוסכם, סכום הפשרה ששולם לנתבע והזכות לקבלת הפיצוי המוסכם.

3. התובעות טוענות כי בחלוף שנתיים ממועד מתן פסק הדין ולאחר שפקעה הערבות שניתנה ע"י הנתבע להבטחת התחייבויותיו, העלה טענות בעניין תוקף ההסכם ו"פצח במסע השמצות והכפשות מחודש".

4. התובעות צרפו דוגמא של אחד מהמכתבים ששיגר הנתבע בדואר מקוון הכוללת בין היתר הדברים שלהלן: "בא לי להקיא עליכם", "בועלי נידות ואוכלים טרפות" ו"בקנטינה בכלא יש וזלין חינם אל תדאגו".

5. התובעות טוענות כי התריאו בנתבע בכתב ביום 15.6.15, אך הוא הגיב בכתב בזלזול "במספר בלתי מבוטל של פעמים ושורות ברצף, שנועד לבטא זלזול".

התובעות צרפו דוגמאות נוספות של פרסומים נגד התובעות וחברות הקשורות בהן, כגון בזק ופרסומים במרשתת וברשתות חברתיות.

6. התובעות טוענות כי נאלצו להגיש בקשה לפי פקודת ביזיון בימ"ש ובימ"ש (כבוד השופט שליו) קבע ביום 7.12.15 כי על תובעת 1 למצות "הסנקציה הכספית הקבועה בהסכם" ולפיכך תובענה זו עולה בקנה אחד עם החלטת בימ"ש הנזכרת.