תא"ק 31247-03-15

בקשה למחיקת כותרת ובקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן עד ההחלטה בבקשה למחיקת כותרת.

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, שוכנעתי כי עסקינן בתובענה, שבאופן מובהק, אינה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר.

תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, צריכה למלא אחר שלוש דרישות המנויות בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"): (1) תביעה על סכום קצוב; (2) תביעה מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא; (3) תביעה שיש עליה ראיה בכתב.

הגשת תביעה בסדר דין מקוצר כרוכה בפגיעה בזכותו של הנתבע להתגונן נגד התובענה. דרכו של נתבע להתגונן, בהליך מסוג זה, אינה סלולה: על מנת שיוכל להתגונן, עליו לבקש (ולקבל) רשות לעשות כן, ואזי ברגיל, יהא תצהירו שניתן לתמיכת הבקשה לכתב הגנתו; לחלופין, עליו לבקש (ולקבל) מחיקת הכותרת, תוך העברת ההליך לפסים של הליך רגיל, ואזי תינתן לנתבע בדרך כלל הזדמנות להגיש כתב הגנה במענה לכתב התביעה (תקנה 204 לתקנות). הגבלת כוחו של נתבע להתגונן מפני תביעה, כרוכה מניה וביה בפגיעה בזכות הגישה שלו לערכאות – זכות בעלת ממד של זכות יסוד [שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 38-27 (מהדורה שניה, 2008)]. בשל כך יש להקפיד הקפדה יתרה על כשירותה של תביעה המוגשת בסדר דין מקוצר להתברר בהליך כזה, ואף נקבע כי הבחינה נעשית ראשית כל, לפי כתב התביעה כפי שהוגש, ולא על יסוד טענות הנתבע [ע"א 4345/05 שובל שדמה מימון וסחר בע"מ נ' בנק לפיתוח התעשיה בישראל בע"מ, פסקה 7 (פורסם בנבו, 3.12.2006].

די בכך שחלק מן התביעה אינו ראוי להידון בסדר דין מקוצר, כדי לפסול את כל התביעה מלהידון בסדר דין מקוצר. ראו: ר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581 (1984).

מעיון בתביעה שבפנינו, עולה כי זו אינה על סכום קצוב, ואף אינה נתמכת בראשית ראיה בכתב, ביחס לסכומים הנתבעים במסגרתה.

סכום קצוב:

באשר לקציבות הסכום הנתבע בתביעה בסדר דין מקוצר, הדרישה היא כי הסכום יהיה תולדה של חישוב אריתמטי פשוט, בלא צורך בשומה או הערכה [ע"א 734/83 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' דוידוביץ, פ"ד לח(1) 613, 617 (1984)]. אין הסכום הקצוב חייב להיות מוסכם על דעת שני הצדדים, על מנת להכשיר התביעה מלהתברר בסדר דין מקוצר [ראו: בר"ע 55/71 אבו מחמד נ' ואן דר הורסט, פ"ד כה(2) 13 (1971)].

מעיון בתביעה עולה כי היא כוללת עבודות שינויים ותוספות, שמעצם טיבן טעונות שומה ואומדנה, וכך גם "חשבון עיכובים מגובה בחוות דעת מהנדס מומחה". בהסכם בין הצדדים (סעיף 31) אף נקבע מנגנון באשר ל- "הערכת השינויים והעבודות הנוספות", כאשר "במקרה של חילוקי דיעות דעתו של המפקח תקבע". הסתמכותה של התובעת על מחירון "דקל", אין בה להפוך את הסכום לסכום קצוב, ולראיה, שהתובעת נזקקה לחוות דעת מומחה, הן לעניין הכמויות, והן לעניין המחירים.