תא"ק 31009-02-14 איט אירועים בע"מ נ' יאפא טופ גלארי בע"מ ואח'

העניין שבפני, בקשת הנתבעים 2 ו-4 לעיכוב ביצועה של החלטתי מיום 21.10.2014, ובקשת התובעת לבטל החלטתי אשר ניתנה במעמד צד אחד, המורה על עיכוב ביצועה של ההחלטה (החלטה מיום 18.11.2014).

ייאמר כי ההחלטה אשר ניתנה הייתה לעכב ביצועה של ההחלטה, לתקופה של 30 ימים בלבד – תקופה אשר פגה בהתחשב בימי סופה"ש האחרון – אתמול, 21.12.2014.

לאור האמור, אין עוד טעם לדון בבקשה לביטול ההחלטה המורה על עיכוב ההליכים, בהיות הסעד בהקשר זה – אקדמי גרידא, אלא מן הראוי לדון בטענות הצדדים, כבקשה חדשה לעיכוב ביצועה של ההחלטה, בשים לב לכך כי ביום 11.12.2014 הוגשה על ידי הנתבעים 2 ו- 4 בקשה להארכת תוקף החלטת ביהמ"ש המורה על עיכוב ביצוע ההחלטה.

בכל הנוגע לשאלת היכולת או האפשרות לעכב ביצוע (הדברים עולים מבקשת התובעת), ייאמר כי ההחלטה הנוגעת לביטול פסק הדין, הכילה התנייה קצובה בזמן, קרי, לנתבעים ניתנה תקופה קצובה בה עליהם לבצע הפקדת עירבון כתנאי לביטול פסק הדין; לא פסק הדין עוכב, אלא מתן ההחלטה הסופית המורה על דחיית הבקשה לביטול פסק דין לאור אי הפקדת העירבון, היא שעוכבה, ומועדה נדחה, לתקופה של 30 ימים מאותו מועד. עיכוב הביצוע אינו עיכוב ביצוע של פסק הדין, אלא עיכוב ההחלטה המורה על דחיית הבקשה לביטול לאור אי הפקדת העירבון (הליכי ביצוע פסק הדין עוכבו עד מתן החלטה בשאלת ביטולו של פסק הדין). הדברים עולים בקנה אחד עם תקנה 470 (3) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984, קרי, עיכוב הביצוע הינו "התליית פעולתה של החלטה".

בכל הנוגע לאפשרות ליתן החלטה לעיכוב ביצוע, הרי שבמועד מתן ההחלטה מיום 18.11.2014, טרם הוגש ערעור/בקשה למתן רשות לערער, ובהתאם הסמכות לדון בשאלת עיכוב הביצוע, נתון לערכאה אשר נתנה את ההחלטה, לפי תקנה 467 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984;

אציין כי אין מדובר ב"בקשה בכתב" לפי תקנה 241 לתקסד"א, המצריכה את אותם אלמנטים אשר התובעת הצביעה על חסרונם הנטען, אלא מדובר בעניין שמסור לשיקול דעת בית המשפט, "למועד שייקבע ובתנאים שייראו לו", ולא רק זאת, אלא שבנסיבות מסוימות (אשר אינן רלוונטיות למקרה דנן), יכול בית המשפט לעכב ביצועו של פסק דין או להתלות פעולתה של החלטה, אף בטרם נודע עליה לצד שכנגד (תקנה 467 (א) סיפא).