תא"ק 30822-01-16 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' שחף שליו שיווק והפצה בע"מ ואח'

התובע הגיש ביום 17.1.2016 כנגד הנתבעים כתב תביעה בסדר דין מקוצר על סך 653,768 ₪ (בבית משפט השלום בחיפה). בקשה למתן רשות להתגונן הוגשה ביום 9.2.2016. תגובה לבקשה הוגשה ביום 28.2.2016. ביום 28.2.2016 ניתנה החלטת הרשם הבכיר ניר זיתוני (שלום- חיפה), לפיה אין צורך בדיון פרונטלי כדי להכריע בבקשת הרשות להתגונן. תשובה לתגובה הוגשה ביום 27.3.2016. ביום 30.3.2016 הועבר הדיון בתיק לבית המשפט במחוז צפון.

כעת מונחת לפני בקשת התובע למתן החלטה בבקשת הרשות להגן.

הלכה לעניין מתן רשות להתגונן היא, כי די בטענת הגנה אפשרית כדי להעניק רשות להתגונן. מטרת הליך סדר דין מקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו: ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, מיום 1.5.2006)). רשות להתגונן תינתן גם לנתבע שההגנה בפיו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה נמוך. בקשת רשות להתגונן מפני תביעה תידחה רק באותם מקרים נדירים בהם נראה כי הגנת הנתבע, המבקש רשות להתגונן, נעדרת בסיס והיא בבחינת "הגנת בדים" (ראו: ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט (3), 41 (2004)).

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, אמנם קובעת כי החלטה בבקשת רשות להתגונן תינתן "על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר", יחד עם זאת התקנה מוסיפה וקובעת כי בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להתגונן "על יסוד הבקשה בלבד".

במקום בו די בבקשה עצמה כדי ללמוד על כך כי לנתבע יש טענת הגנה אפשרית, אין הצדקה לבזבוז זמן שיפוטי הכרוך בדיון בבקשת רשות להתגונן ובחקירת המצהירים מטעם הנתבעים.

לאחר בחינת הנטען בבקשה ועמדות הצדדים ועל האמור בהחלטה מיום 28.2.2016, נראה כי עסקינן בטענות הגנה שראוי לבררן בהליך משפטי מלא. לנתבעים הזכות לבקש לחקור את המצהירים מטעמם בטרם תיתן החלטה בשאלת מתן הרשות להתגונן. ומשכך- לא מצאתי מקום להיעתר, בשלב זה, לבקשה.

בהתאם להחלטה מיום 15.6.2016, התיק נקבע לדיון בבקשת רשות להגן ליום 30.10.2016 שעה 9:30.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים. 

ניתנה היום, ו' אב תשע"ו, 10 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.