תא"ק 30594-10-13 מג'לס אלאסכאן נ' פאחורי ואח'

בפני בקשת רשות להתגונן.

עסקינן בתביעה בגין החזרי הלוואה שלא שולמו למשיבה על ידי המבקש1 שהינו החייב העיקרי בתיק. הנתבעים 2 ו-3 חתומים כערבים על שטרי חוב להבטחת החזר ההלוואה.

המבקש 1 טוען בתצהירו כי שטרי החוב וכן מסמכים מקוריים נוספים של ההלוואה הועברו שלא כדין לחברה פלשתינאית הנמצאת תחת שיפוטה של הרשות הפלשתינאית, אשר זו שלחה הודעה למבקש כי מעתה ואילך יש להעביר את החזרי ההלוואה אליה. כאשר פנה המבקש למשיבה על מנת לברר למי עליו לשלם את החזרי ההלוואה, המשיבה ענתה כי החזרי התשלום יועברו אליה ולא לחברה הפלשתינאית, מבלי לספק הסברים המניחים את הדעת. המבקש 1 הודיע למשיבה כי אינו מוכן לשלם עד שהמשיבה תפעל לתיקון ההפרה מטעמה ו/או עד בירור המחלוקת בין החברות, שכן כעת חשופים הנתבעים לדרישות תשלום ותביעות כפולות. המבקש 1 הסכים להגיע להסדר תשלומים חדש עם המשיבה בתנאי שהמשיבה תספק לו ביטחונות לשמירה על זכויותיהם של הנתבעים ותפצה אותם על כך שבהפרתה גרמה לחשיפתם בפני תביעות ו/או הליכי גבייה מטעם החברה הפלשתינאית.

נראה כי המבקש ביקש לנצל מצב של סכסוך בתוך החברה על מנת לחמוק מתשלום החוב, שכן אילולא היה כך הדבר, היה נוהג אחרת. או שהיה משלם את חובו לאחת מהשתיים, המשיבה או החברה אשר ברשות הפלשתינאית וכאשר אחרת הייתה תובעת, היה מעלה טענת פרעתי. או שהיה מפריש מידי חודש בחודשו את סך החזרי ההלוואה לחשבון מסוים ומגיש טען ביניים לבית המשפט על מנת שיחליט למי מהחברות עליו לשלם.

יוטעם כי, הפרה מטעם המשיבה אינה מקנה למבקשים זכות להפסקת התשלומים של החזרי ההלוואה מה גם שאין מחלוקת לעניין עצם קיומו של החוב דנן.

בנוסף יודגש כי טענות המבקש בתצהירו לעניין הנתבעים 2 ו-3, מהוות עדות מפי השמועה, אשר אינה כשרה בבית המשפט. היה על הערבים להגיש תצהירים מפורטים נפרדים כתמיכה לבקשת רשות להתגונן.

אשר על כן ולאור האמור לעיל אני מורה על דחיית הבקשה.

ב"כ התובעת ימציא פסק דין לחתימה.

החלטה זו ניתנת מכוח סמכותי על פי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי.