תא"ק 30503-07-15 פרגיות ירושלים (מקבוצת תדמיר ניהול והפעלה (2006)) נ' מבורך

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

1. המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה להשבת סכומים ששילמה למבקש על-פי פסק דין שניתן נגדה על ידי בית משפט השלום, ואשר בוטל על ידי ערכאת הערעור.

2. ביום 14.10.15 ניתן כנגד המבקש פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישור מסירה שהגיש ב"כ המשיב, ממנו עולה כי כתב התביעה הומצא לבן משפחתו של המבקש בשם עופר ביום 27.7.15.

3. המבקש עותר לביטולו של פסק הדין. המבקש טוען כי נודע לו לראשונה על הגשת התביעה ממכתב שנשלח לו על ידי המשיבה ביום 15.10.15, בו נאמר לו כי ניתן נגדו פסק דין. המבקש מציין כי לאורך כל הפרשה הרלבנטית נשוא התביעה היה מיוצג על ידי עו"ד דהאן וכי ב"כ המשיבה לא יידע את בא כוחו על הגשת התביעה.

4. המבקש טוען כי אישור המסירה שהוצג בפני בית המשפט אינו מוכיח את המצאת כתב התביעה לידו ואף לא הוגש תצהירו של השליח שביצע את ההמצאה. לטענתו, על אישור המסירה חתום לכאורה בנו של המבקש - עופר, אך גם זה לא קיבל לידו את כתב התביעה.

5. כן טוען המבקש, כי יש לו טענות הגנה בפני התביעה, שכן על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, עליו מבוססת התביעה, הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א 6022/15) ועל כן יש להמתין להכרעת בית המשפט העליון.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי כתב התביעה נשלח למבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, וכי דבר הדואר נמסר לבנו של הנתבע במענו ואישור המסירה אף נחתם והושב לתובעת, מכאן שמדובר בהמצאה כדין.

7. עוד טוענת המשיבה, כי הנתבע לא הציג סיכויי הגנה בפני התביעה, שכן אין מחלוקת כי על הנתבע להשיב לידי התובעת את הסכום ששולם לנתבע על-פי פסק הדין של בית משפט השלום, שכן זה בוטל בבית המשפט המחוזי. המשיבה מציינת כי בקשת רשות הערעור שהגיש הנתבע לבית המשפט העליון, וכן הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחו.