תא"ק 30461-05-14 מועצה מקומית גבעת שמואל נ' ביטאן

הערה מקדימה: בשל שינוי בסדרי העבודה הועברה הבקשה לדיון בפני מותב זה.

הבקשה היא לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

התביעה הוגשה בהליך של סדר דין מקוצר, בגין חובות ארנונה לכאורה של המבקש לתובעת מכוח החזקה ובעלות בנכס בתחומי התובעת. בכתב התביעה עצמו לא צויינו שנות החיוב. ככל הנראה עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשנים 2003 – 2005.

ביום 7/7/14 ניתן פסק דין בהעדר הגנה (כב' הרשם א' רגב).

ביום 14/8/14 עתר המבקש לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה וזאת משום שלטענתו כתב התביעה לא הגיע לידיו. המבקש אינו חולק שכתב ההגנה הומצא לידי אשתו בנפרד, אלא שלטענתו, בשל יחסיהם העכורים לא הביאה לידיעתו דבר קבלתו. בנסיבות אלה לשיטתו יש מקום לביטול פסק הדין שניתן מחובת הצדק.

ככל שלא תתקבל הטענה טוען המבקש כי על בית המשפט לשקול ביטול פסק הדין מאחר משאינו רשום כמחזיק בנכס, ומשכך לא חלה עליו חובת הארנונה לגבי אותו נכס; וכי את חוב הארנונה יש לייחס לאמו המנוחה שהחזיקה בנכס עד ליום מותה, קודם שהועבר לחזקתו. כן טוען המבקש להתיישנות החוב ולהשתק של התובעת מאחר שחוב העבר הוסדר.

התובעת מבקשת לראות בהמצאה שבוצעה לאשתו של המבקש כהמצאה כדין שאינה מזכה את המבקש בביטול פסק הדין שניתן מחובת הצדק; ולגופן של טענות המבקש, טוענת התובעת כי המבקש הוא בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס וכי ממילא ככל שמבקש להשיג על חיוב הארנונה, הרי שהיה עליו לעשות כן במסגרת הליכי ערר ולא בפנייה לבית המשפט. מכאן מבקשת התובעת לקבוע כי אין למבקש סיכויי הגנה. בתגובת התובעת לבקשה לביטול פסק דין מתייחסת התובעת גם לטענות האחרות שהעלה המבקש.

ביטול פסק הדין מחובת הצדק:

אין חולק בין הצדדים כי כתב התביעה הומצא למענו הרשום של המבקש וכי הוא נמסר לידי אשתו בנפרד. בנסיבות אלה לכאורה היה מקום להכיר בהמצאה ככזו שנעשתה כדין ואין מקום לכאורה להורות על ביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה מחובת הצדק.

יחד עם זאת, לא נסתרה טענתו של המבקש כי כתב התביעה נמסר לידי מי שלפחות נכון לאותה עת היתה אשתו בנפרד וכי לא התגוררו יחד; עוד לא נסתרה הטענה כי זו לא המציאה לידיו את כתב התביעה שנמסר לה והדברים האמורים אף אושרו בתצהירה של אשת המבקש, הגב' שרונה ביטאן. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע באופן פוזיטיבי שהתביעה הומצאה לבן משפחה של המבקש שמתגורר עימו, וזאת בניגוד לקבוע בתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

ויובהר, טענת התובעת כי בעת ביצוע ההמצאה לא טרחה אשת המבקש להודיע לשליח המסירה כי המבקש אינו מתגורר עימה, אינה יכולה להועיל לה מאחר שהנטל להוכיח כי בוצעה מסירה כדין, מוטל על מי שמבקש לבצע המסירה. עליו להוכיח כי בהעדר המצאה לידי הנמען ישירות, עמד בכל התנאים האחרים הקבועים בתקנות, כדי שההמצאה תחשב להמצאה כדין. בנסיבות אלה, משלא בירר המוסר, ברחל בתך הקטנה, כי מי שמקבל עבור הנמען את כתב התביעה, הוא אכן בן משפחה המתגורר עימו, הרי שלא הוכחה מסירה כדין.

די בדברים האמורים כדי להורות על ביטול פסק הדין וזאת מחובת הצדק.