תא"ק 30003-08-14 אדרי נ' ברויטמן ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, ועניינה – חוב נטען של שכר טרחת עו"ד.

המשיבה ייצגה את המבקשים במסגרת הליך משפטי, ובין הצדדים נערך הסכם שכר טרחה מפורט, שקבע כי המשיבה תהיה זכאית לקבל את המחצית השנייה של שכר טרחתה, בסך 50,000 ש"ח כדלקמן:

"יתרת התשלום בסך 50,000 ₪ + מע"מ תשולם לך בעת חלוקת כספי חברת מיכל חולון בע"מ (להלן: "החברה") ולאחר חלוקת הכספים שיוותרו בחברה [...] או עד יום 30.12.12 לפי המוקדם..." (סעיף 2 להתחייבות לתשלום שכ"ט והוצאות, ההדגשה במקור – ע"י)

אין מחלוקת, כי תחילה נקבע מועד התשלום הנקוב ליום 30.12.2011, ולאחר מכן תוקן – בכתב יד על גבי החוזה – למועד מאוחר בשנה ביחס למועד המוסכם.

בפי המבקשים שלוש טענות מרכזיות:

• הסכם שכר הטרחה שונה בהסכמת הצדדים בע"פ, כך שהוסכם ביניהם, כי יתרת התמורה (50,000 ₪ + מע"מ) תשולם לאחר מכירת מניות חברת מיכל חולון, ללא תאריך אחרון כלשהו, ועל כן, ומשלא נמכרו המניות עד למועד זה, לא הגיע מועד התשלום;

• המשיבה לא השלימה את ביצוע העבודה המשפטית שלשמה נשכרו שירותיה, והוחלה, ועל כן אינה זכאית לתשלום החוזי;

• בשל התנהלותה של המבקשת במסגרת התקשרות עם חברה בבעלותה של המבקשת 1, נגרמו למבקשים נזקים "שקשה לאומדם במלואם בשלב זה", כלשון תצהיר המבקשת 1, אך הם עולים בהרבה על סכום התביעה, ועל כן – רשאים המבקשים לקזז את יתרת חובם הנטענת.

אשר לטענת הקיזוז – טענה זו נדחית, ואינני רואה ליתן בגינה רשות להתגונן. הלכה היא, כי טענת קיזוז יש להציג בפירוט, כאילו מגיש טוען הטענה כתב תביעה לבית המשפט. ברי, כי לא ניתן להגיש תביעה, שעילה היא (בשינויים המחויבים מזהות הצדדים) כי:

"...התובעת בהתנהלותה בזדון ו/או ברשלנות, תוך עבירה הפרת חובותיה האתיות ואגב הפרת חובה חקוקה, הסבה לנתבעים נזקים שקשה לנתבעים בשלב זה לאומדם במלואם, אולם הם עומדים מעל ומעבר לסכום התביעה דנן, ועומדים מעל לסך של 42,000 ₪." (ס' 29 לתצהיר המבקשת 1)

מדובר בטענת קיזוז סתמית, בלתי מפורטת שאינה כשירה להתברר – לא כטענת תביעה, ואף לא כטענת הגנה פוטנציאלית בסדר דין מקוצר, ועל כן – אני קובע כי היא בבחינת "הגנת בדים" שאינה מקימה רשות להתגונן.