תא"ק 28815-08-16 דענא ואח' נ' מסוודה

בתביעה הנדונה עותרים התובעים לסעד של פינוי הנתבע וסילוק ידו מנכס. הנתבע מצדו, העלה שורה של טענות אשר לטענתו, מצדיקות את סילוק התביעה על הסף, בין השאר, מחמת היעדר עילה והיעדר יריבות. השאלה הטעונה הכרעה היא אפוא, אם אמנם יש הצדקה לסילוק התביעה על הסף.

א.עיקרי העובדות ועיקרי ההליכים

כתב התביעה

2.בכתב התביעה, אשר הוגש ביום 11.8.2016 בהליך של סדר דין מקוצר, טענו התובעים כי הם הבעלים במשותף של נכס שבו שלוש חנויות, הנמצא בחלקה 75 בגוש 9 מאדמות הכפר שועפאט בירושלים, הידועה גם בשם "אלקאבוט" (להלן – הנכס או החלקה). לטעת התובעים, הנתבע מחזיק בנכס שלא כדין ומפעיל בו עסק למכירת ירקות, מבלי לשלם דמי שכירות ומבלי שיש ברשותו הסכם שכירות או מסמך אחר המתיר לו להחזיק בנכס.

בעניין זכויות התובעים הנטענות בנכס, טענו הם, כי התובע 1 (עאמר דענא) רכש את מחצית הזכויות בנכס מבעליו, הנתבע 3 (עווד אבד אלרחים אבו סביח) ןלאחר מכן העביר מחצית מזכויותיו (רבע מכלל הזכויות) אל התובע 2 (אבראהים אל-סבאח), וכך הפכו השלושה לבעלים במשותף בנכס.

התובעים טוענים, כי ברשותם מסמכים אשר מעידים על כך שהתובע 3 הוא אמנם בעל הזכויות בנכס (כל המסמכים, רובם בערבית (25 עמ'), צורפו אל כתב התביעה וסומנו 'נספח א', ללא כל סימון או פירוט של המסמכים. המסמכים צורפו פעם נוספת אל תגובת התובעים שהוגשה מאוחר יותר, בצירוף תרגום לעברית (סה"כ 35 עמ'), אך ללא כל פירוט או סימון). מסמכים אלו, כך לטענתם, מעידים על כך שהבעלים הראשון של הנכס היה מוחמד בזבזת, אשר מכר אותו לנאסר אבו מיאלה וכי הוא מכר אותו ליוסף רשק, אשר ממנו רכש התובע 3 את הנכס.

חשוב להדגיש כבר עתה, כי אלו הן העובדות אשר פורטו בכתב התביעה, כי לא נאמר מכוח מה נטען כי אותו מוחמד בזבזת היה לכאורה, בעליו של הנכס ואף לא נאמר באלו מועדים הועברו זכויות הבעלות כנטען, ואף לא נאמר מה היה אופן העברתן.

בקשת הנתבע

3.ביום 9.10.2016 הגיש הנתבע בקשה, אשר כללה בקשות חלופיות אלו: מחיקת כותרת, רשות להתגונן וסילוק התביעה על הסף.