תא"ק 28487-01-12 בנק הפועלים בע"מ נ' ד'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד

1.ביום 15/1/12 הגיש התובע נגד הנתבע תביעה בסדר דין מקוצר על סך 57,985 ₪ בגין חוב של ישראל יעקב לסדובסקי (להלן: "החייב העיקרי") להחזרתו ערב הנתבע ביום 18/11/09 כערב מוגן , לאחר שביום 18/10/11 ניתנה החלטת רשם ההוצאה לפועל לפיה מוצו ההליכים כנגד החייב העיקרי.

2.ביום 1/5/12 ניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן על בסיס מסירה שבוצעה לנתבע באמצעות שב"ס ביום 12/2/12.

3.ביום 13/2/14 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין מחובת הצדק ולחילופין בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. נטען כי הנתבע היה מאושפז במרכז הרפואי לבריאות הנפש מזרע מיום 16/12/09 עד 4/3/10 כאשר הוא סובל מסכיזופרניה פרנואידית. עוד נטען כי הנתבע שהה במאסר מיום 27/11/11 עד 15/9/12. נטען כי כתב התביעה נמסר לרישום מחלקת האסיר לשב"ס ירושלים כאשר באותה תקופה ריצה הנתבע מאסר בפועל בשב"ס רמלה גלבוע ( כך במקור – נ.ז. ). המבקש טוען כי נודע לו לראשונה על קיומו של התיק לפני מס' חודשים כאשר קיבל הודעה ממשרד הרישוי בדבר הגבלת רישיון הנהיגה שלו. בתחילה פנה המבקש ללשכה לסיוע משפטי אשר דחתה את בקשתו לאחר כחודשיים. בשל מצבו הכלכלי לא עלה בידי הנתבע לשכור שירותי עורך דין , עד אשר עשה זאת סמוך למועד הגשת הבקשה , לאחר שהחל לעבוד כקצב.

4.לגופו של עניין, נטען כי במעמד החתימה על הסכם ההלוואה והערבות לא היה המבקש במצב בריאותי ונפשי המאפשר לו לחתום על ערבות. נטען כי לא ברור כיצד התובע הסכים לקבל ערבות של מכור לסמים הסובל מסכיזופרניה חריפה. עוד נטען כי המבקש חתם על הערבות כאשר היה פסול דין , הנתון תחת איום ולחץ .

5.עובדות הבקשה נתמכו בתצהיר ובמסמכים רלבנטיים.

6.ביום 19/3/14 הוגשה תגובת התובע לבקשה. נטען כי התביעה נמסרה כדין באמצעות רישום מחלקת האסיר בשב"ס ולכן פסק הדין ניתן כדין. באשר לעיתוי הגשת הבקשה, נטען כי כבר בחודש 6/13 יצרה בת זוגו של הנתבע קשר עם משרד ב"כ התובע ושוחחה עם פקיד גבייה בשם דורון אוליסני (להלן: "דורון"). לפיכך נטען כי אין ממש בטענת הנתבע לפיה נודע לו על התיק לראשונה מס' חודשים לפני הגשת בקשתו. עוד נטען כי הנתבע לא הצליח להצדיק את האיחור בהגשת הגנתו ולהצביע על טעם מיוחד אשר יצדיק את מחדליו. לגופו של עניין נטען כי הנתבע לא עמד בחובת הפירוט. מודגש כי אדם שלא הוכרז כפסול דין נתפס כמודע לתוכנו של מסמך עליו חתם וכלל הפעולות המשפטיות אותן הוא מבצע , בנות תוקף לכל דבר ועניין. נטען כי טענת הנתבע בסעיף 37 לתצהירו לפיה הופעלו עליו איום ולחץ כדי שיחתום על הערבות היא טענה בעלמא שאינה כוללת כל ביסוס ראייתי , לרבות זהותו של מי שהפעיל איום ולחץ.

7.ביום 22/4/14 נקבע דיון בבקשה לפני כב' הרשם הבכיר (כתוארו אז) אפרים צ'יזיק. עיון בפרוטוקול הדיון מלמד כי הנתבע טען כי החייב העיקרי נמצא בפשיטת רגל. עוד טען הנתבע בדיון כי חתם בתת מודע כאשר הוא הכריח אותו לחתום מבלי שידע על מה הוא חותם.

8.לאחר שמיעת הנתבע הודיעו הצדדים לבית המשפט כי ימסרו האם הגיעו להסדר בתוך 90 יום וככל שלא יגיעו להסדר , הם מסכימים כי תינתן החלטה על בסיס האמור בבקשה ובתגובה. ביום 29/1/15 ניתנה לצדדים אורכה נוספת בת 30 יום. כיוון שהצדדים לא הודיעו כי הגיעו להסדר עד עצם היום הזה ולאור שינוי בסדרי עבודתו של כב' השופט צ'יזיק, הועבר התיק לטיפולי לשם מתן החלטה על בסיס החומר הכתוב.