תא"ק 2770-03-15 סגלוביץ נ' אברהם מרדכי

ביום 1/3/15 הגישה התובעת, כנגד הנתבע תביעה לסילוק יד ממקרקעין שבבעלותה, הידועים כתת חלקה 6 חלקה 13 בגוש 10393 ("המקרקעין").

עובדות כתב התביעה מגלות כי הנתבע מפעיל חנות ומחזיק במקרקעין בלא היתר מן התובעת , בלא הסכם שכירות בר תוקף ומבלי שהוא משלם לה דמי שכירות.

ביקור מקרי בנכס בראשית שנה זו, לימד את התובעת את העובדות הנ"ל.

מיד הבהירה לו כי אינו זכאי להחזיק במקרקעין ללא הסכמתה ואם חפץ הוא לשכור אותם עליו להיפגש במשרד בא כוחה ולהסדיר את התנאים המחייבים ולחתום על הסכם שכירות. דברים דומים מצויים גם במכתב ב"כ התובעת אל הנתבע, מיום 6/1/15 (נספח 2).

הנתבע שכר את המקרקעין בהסכם שכירות מידי צד ג'. צד ג' זה אינו זכאי כלל להחזיק במקרקעין וממילא גם לא להשכירה לנתבע בשכירות משנה. הסכם השכירות האמור צורף כנספח 3.

הנתבע הבהיר לתובעת כי נפל קורבן לטעות או למרמה שנעשתה כלפיו ולמרות שידע כי התובעת היא הבעלים של המקרקעין חתם על נספח 3 הנ"ל על סמך הבטחתו של צד ג' להסדיר את השימוש במקרקעין במישרין אל מול התובעת.

בקשת הרשות להתגונן נסמכת בתצהיר המבקש מיום 30/3/15 ובה גם העובדות הבאות:

למבקש הסכם שכירות המקנה לו זכות שימוש בנכס והוא משלם את דמי השכירות החודשיים למאפיית "מנחת הארץ" החתומה על נספח 3.