תא"ק 27359-12-14 מכללת שערי משפט נ' אורן רמי

בפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 28.10.15.

המבקש טוען כי לא ידע על הגשת התביעה, כי כתב התביעה לא הומצא לידיו וכי למד על פסק הדין רק משזה הוגש להוצאה לפועל. לטענתו, סיכויי הגנתו טובים – אולם הן בבקשה והן בתצהיר התומך בה לא פירט מה הן טענות ההגנה עליהן הוא נסמך.

המשיבה הגיבה וטענה כי כתב התביעה הומצא כדין לאמו של המבקש וכי אין לבטל את פסק הדין גם מטעמי שיקול דעתו של בית המשפט, משום שהמבקש לא הצביע על הטעם למחדלו באי הגשת בקשת רשות להתגונן ולא פירט את טיעוני הגנתו.

בתשובה, הכחיש המבקש את הטענה כי כתב התביעה הומצא לאימו (אולם לא תמך הכחשה זו בתצהיר מטעם האם) והוסיף כי אכן יש לו חוב אצל המשיבה – אולם קטן מכפי שנתבע.

לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות.

בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

לא שוכנעתי כי נפל פגם בהמצאת כתבי בי הדין לידי המבקש. הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה נתמכה באישור מסירה ובתצהירו של המוסר, ולפיהם בוצעה ההמצאה לידי אמו של המבקש. המבקש לא תמך הטענה השוללת המצאה זו בתצהיר של האם, ואיני סבור כי ניתן לקבל את תצהירו של המבקש כתומך בטענה שההמצאה לא בוצעה לידי אדם אחר.

משכך, המבקש אינו זכאי לביטול פסק הדין משיקולי צדק.

בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אכן המבקש חדל במחדל כמתואר לעיל, אולם נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת. לא יכולתי להתרשם, עם זאת, מטענות ההגנה של המבקש – שכן אלו לא צוינו בבקשה ובתצהיר התומך בה, כאמור, ואף בתשובה לתגובת המשיבה לא נדרש המבקש לפרטי טענותיו (ולמעשה אף הודה בקיומו של חוב כלשהו למשיבה).

מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להורות על ביטול פסק הדין.