תא"ק 27358-10-15 גם א.נ.ד גם בע"מ נ' במחיר הוגן בע"מ ואח'

בעניין: "בקשה דחופה להורות למשיבים להמציא פירוט מכירה של המלאי ותצהירי אישור"

לאחר שבחנתי בעיון את הבקשה על נספחיה, הבקשה נדחית ללא צורך בתשובה.

אקדים ואעיר כי מן הראוי להפריד בין הבקשה עצמה, הסעדים המתבקשים ברישא לבקשה, לבין תיאור הטענות בגוף הבקשה בדבר הפרת ההסדר שהושג בתום הדיון ביום 8.11.15 (להלן: "ההסדר"), טענות שאינני רואה צורך להידרש להן כעת והן שמורות לתובעת.

הבקשה נדחית, ראשית, מן הטעם שהוראות ההסדר - כשלעצמו - לא כללו חיוב להמציא פירוט מלא של המלאי, מסמכים תומכים, וגיבוי הנושא בתצהירים. ודוק; אין מדובר ב"לאקונה". נושא שווי המלאי לא נותר נטול התייחסות בהסדר, אלא הצדדים הסכימו שהדבר ימצא ביטוי בחשבונית המס שתנפיק הנתבעת 1 לרוכש המלאי, אשר תשמש לאימות הסכומים בצ'קים שיופקדו לחשבון הנאמנות.

אין בדברים אלו כדי לומר שהתובעת לא תהא זכאית לדרוש מהנתבעים פרטים מלאים ומסמכים בנוגע לאופן ביצוע ההסדר, במסגרת ההליך העיקרי, ככל שתהא סבורה כי יש לה צורך בהם. אך השלב הדיוני מוקדם ביותר - טרם ניתנה רשות להגן - וטרם הגיעה העת לדון בבקשות כגון זו ולהכריע בהן.

שנית, ברור כי ההסדר עצמו, אף אם הופר ע"י הנתבעים, כבר בוצע והושלם. אילו היתה מוגשת בקשה, גם אם לאקונית, בכל אחד מן התאריכים שלאחר מועד הפרת ההסדר הנטענת ע"י הנתבעים (לכאורה, כבר ביום 16.11.15, ובכל יום מאז ועד 23.11.15), היה מקום לתת עליה את הדעת - שמא אף לקבוע דיון בבהילות - וליתן הנחיות אופרטיביות כאלה ואחרות, בין לעניין ההסדר ותוקפו (ביטולו או הכנסת שינויים בו) בין לעניין מתן הכרעה בבקשות שההסדר נועד לבוא במקומן.

אך התובעת המתינה עד לאחר השלמת ההסדר, אף שלכאורה הנתבעים לא עמדו באף אחד מן המועדים הקבועים בו, ועתה היא עותרת בבקשה המוגדרת כדחופה? הכוללת חיוב צד שלישי (הרוכשת) למסור תצהירים בתיק שהיא אינה בעלת דין בו?

לא ברורה לי הדחיפות הנטענת, שלא נומקה בבקשה. שכן אם ההסדר הופר, הוא כבר הופר. הרי אין כל פעולה אופרטיבית העשויה להינקט עתה בנסיון למנוע "הברחת נכסים". ככל שאלו כבר הוברחו, דומה כי מדובר ב"מעשה עשוי", כפי שלא מן הנמנע כי הדיון בצו המניעה הזמני (כשלעצמו) התייחס כולו, למעשה, למעשה שהוא בבחינת "מעשה עשוי". ייתכן גם כי אפשרות זו היא שעמדה נגד עיני התובעת כאשר העדיפה להימנע מהודעה על ביטול ההסדר עקב הפרתו ולבקש הכרעה בבקשה.

שלישית, דומני כי מן הראוי לשמור על פרופורציות. אין מדובר בכספים שאמורים היו להיכנס כבר עתה לכיסה של התובעת ונמנעו ממנה. בסופו של דבר, כל ההסדר הארכני שהושג בתום הדיון ביום 8.11.15 לא היה אלא סידור מוסכם להמרת עיקול שהוטל במעמד צד אחד, אשר כשלעצמו נועד להבטחת ביצוע פסק דין בתביעה כספית, אם וככל שיינתן פסק דין כזה לטובת התובעת. הא ותו לא. יחד עם עיקול זה שהומר הוטלו עיקולים נוספים. מן הראוי לזכור גם כי בתביעה נתבעים אנשים בשר ודם הערבים לכאורה בגין כל סכום שייפסק לטובת התובעת. בסופו של דבר, נראה לכאורה כי השווי הכספי של הטענות בדבר הפרת ההסדר, איננו כה משמעותי. בשים לב לפער הנטען בין שווי המלאי כפי שהוערך בדיון (כ-200,000 ש"ח) לבין שוויו כפי שהופקד בחשבון הנאמנות (184,000 ש"ח), דהיינו פער של כ- 16,000 ₪ בלבד (לפני מע"מ), דומני כי עצם קיומו של דיון מלא בבקשה, יהפוך את היוצרות בתיק וחלף דיון "בטרקלין" יתקיים דיון "בפרוזדור", אם להשתמש בדימויים המקובלים בהקשר אחר. לבסוף, ארשה לעצמי להזכיר לתובעת ולבאי כוחה הנכבדים כי בעת גיבוש ההסדר, הצעתי כללה חיוב הנתבעים בהפקדת סכום של 50,000 ₪ מעבר לשווי המלאי, ובהנמקתי לחיוב זה (אף שהדבר לכאורה משפר במידה ניכרת את מצבה של התובעת ביחס לעיקול) התייחסתי גם לאפשרות שמא יהא אי-דיוק כזה או אחר בספירת המלאי שתבוצע ע"י מי מטעם הנתבעים, שלאור ההסדר יהא להם עניין ברור בתוצאתה. מן הבקשה עולה לכאורה כי סכום זה אכן הופקד.