תא"ק 27002-02-15 מנסי נ' גבע ואח'

בעניין: בקשת רשות להתגונן

1.ביום 11/2/15 הגיש התובע נגד הנתבעים תביעה בסדר דין מקוצר על סך 151,300 ש"ח

לתשלום סכום הפיצוי המוסכם בהסכם המכר מיום 3/6/12 לרכישת בית הנתבעים ברח' הפרחים 7 בעכו על ידי התובע תמורת 1,450,000 ₪.

2.על בסיס האמור בהסכם המכר אשר צורף לתביעה, טוען התובע כי בסעיף 2.2 התחייבו הנתבעים להסדיר היתר בנייה לגגון ו/או פרגולה תוך 12 חודשים ממועד חתימת ההסכם. בסעיף 4.3 להסכם נקבע כי ככל שלא יינתן היתר לבניית הגגון ו/או הפרגולה עד מועד מסירת החזקה בדירה וכן ככל שלא יתקבלו כל אישורי המיסים , יותירו הצדדים בידי בא כוחם המשותף, עו"ד מיכאל קורן 145 אלף ₪ בנאמנות עד לקבלת היתר ואישורי מיסים . סעיף 11.1 להסכם קובע כי צד שייפר תנאי מהתנאים העיקריים להסכם ישלם לצד המקיים ללא הוכחת נזק פיצוי מוסכם בסך של 145,000 ₪.

3.התובע טוען כי בחלוף 31 חודשים מהמועד שנקבע לכך , טרם המציאו הנתבעים היתר בנייה לגגון ו/או פרגולה. עוד נטען כי הסך של 145,000 ₪ לא שוחרר לתובע על ידי עו"ד קורן חרף פניות התובע לעו"ד קורן בעניין זה.

4.בנוסף להסכם המכר מצרף התובע לתביעה מכתב של עו"ד קורן לנתבעים מיום 14/8/13 בו מציע עו"ד קורן לשקול העברת הפיצוי המוסכם תוך הגשת תביעת שיפוי נגד הרשות המקומית עקב טיפולם בנושא.

5.ביום 15/3/15 הגישו הנתבעים בקשת רשות להתגונן. הנתבעים טוענים כי חריגות הבנייה הקיימות בנכס הוצגו במלואן בפני התובע טרם חתימת הסכם המכר וכללו מרפסת, גגון וקירוי מרפסת. הנתבעים טוענים כי פעלו כל העת לצורך אשרור חריגות הבנייה אך האישור נמשך פרק זמן ארוך מהצפוי בין היתר בשל רפורמת המרפסות אשר תיכנס לתוקף החל מיום 1/1/16. הנתבעים מפרטים חסמים ביוקרטיים אשר מנעו הכשרת הבנייה הבלתי חוקית עד היום. נטען כי בשנת 2013 התקיימה פגישה במחלקת ההנדסה במעמד ראש העיר ומהנדסת העיר במסגרתה הוברר לנתבע כי מוחלפת הנהלת מחלקת ההנדסה והומלץ להמתין לסיום כהונתו של מר ויצמן , מנהל מחלקת הבנייה באותה עת.

6.הנתבעים טוענים כי אשרור החריגות אינו תנאי עיקרי ויסודי בהסכם לאור האמור בסעיף 6 להסכם לפיו התנאים העיקריים והיסודיים הם ביצוע התשלומים במועד, מועדי התשלום ותאריך מסירת החזקה. עוד נטען כי הסחבת בהליכי הליגליזציה פוגעת קודם כל בנתבעים שכן הם אינם מקבלים את הסך של 145 אלף ₪ הממתין להם בנאמנות אצל עו"ד קורן. עוד נטען כי העיכוב באישרור החריגות נובע מחריגות בנייה מסיביות אותן יצר התובע עצמו הכוללות הוספת מדרגות חיצוניות, חשש לחלוקת הנכס למס' יחידות דיור, חשש להפרדת הקומות בנכס, התקנת חלונות במרפסת המקורה ויצירת חדר נוסף, סגירת פרגולה והצבת מחסן גינה מפלסטיק ללא אישור. הנתבעים טוענים כי בירור שערכו עם המהנדס העלה כי לא ניתן לאשרר כיום את הליקויים שהועלו על הכתב בהודעת הוועדה המקומית מיום 23/1/12 כיוון שלא ניתן להפריד בין חריגות הבנייה המז'וריות אותן יצר התובע לבין החריגות המינוריות שהינן באחריות הנתבעים.

7.הנתבעים טוענים כי התובע מעולם לא פנה אליהם במישרין לצורך בירור התקדמות הליך הלגליזציה. הנתבעים מדגישים כי התובע טועה ומטעה כאשר הוא מנסה לטעון כי כספי הנאמנות הם כספי הפיצוי המוסכם. עוד נטען כי אין כל בסיס לדרישה להוסיף ריבית לסכום הפיצוי המוסכם. נטען כי עלות האשרור של חריגות הבנייה הנזכרות בהסכם היא

כ – 14,000 ₪ בלבד.