חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

תא"ק 26940-11-13 שוישה נ' סלהוב

: | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום רחובות
26940-11-13
20.11.2014
בפני הרשם:
איתי רגב

- נגד -
מבקש:
יצחק סלהוב
 משיב:
אליהו שוישה
החלטה
 

 

בתיק שלפני הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר, על סך כ-57 אלף ₪, בה נטען כי המבקש חב למשיב שכר טרחה בקשר לייצוגו בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח.

 

ביום 13.1.14 ניתן כנגד המבקש פסק דין, משלא הגיש את בקשת הרשות להתגונן במועד הקבוע בחוק. בחודש אפריל 2014 עתר המבקש להתיר לו להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד, וכן שתינתן לו הרשות להתגונן בפני התביעה (ושהדיון בתובענה יועבר לבית המשפט המוסמך, באשקלון).

 

המשיב טוען כי היה על המבקש לצלוח את משוכת הארכת המועד לבקשה לביטול פסק הדין בטרם הגיש בקשות נוספות (לביטול פסק הדין, למתן רשות להתגונן ולשאלת הסמכות המקומית). המבקש השיב כי שאלת מתן הארכה כרוכה בשאלת עוצמת סיכויי ההליך, ומשכך נכון עשה כאשר כרך את הבקשות זו בזו.

גם בדיון שהתקיים בפני ביום 18.11.14 חזרו הצדדים על טענותיהם, כאשר ב"כ המשיב הדגישה שהיה על המבקש להציג טעמים מיוחדים לבקשת הארכת המועד (ותמכה טענותיה בבש"א 159511/06 (שלום ת"א), מיום 30.3.08; בבש"א 157380/08 ו-157382/08 (שלום ת"א), מיום 28.4.08; ברע"א 18335-12-13 (מחוזי מרכז) מיום 23.12.13; ועמ"ה 136/08 (מחוזי ירושלים) מיום 7.9.13 – בכולם נדונה שאלת הטעמים המיוחדים).

 

המבקש טוען כי האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין נעוצה בחוסר הבנתו הבסיסית את ההליכים המשפטיים, הבטחות שניתנו לו על ידי מכר משותף לו ולמשיב ("שיהיה בסדר") ומצבו הרפואי.

 

הנטיה בפסיקה היום הינה להידרש למכלול הנסיבות לצורך קביעת ה-"טעם המיוחד" הנדרש, לרבות השאלה האם עומדת לנתבע הגנה טובה לכאורה, תוך עריכת איזון בין האינטרס של החייב כי יתאפשר לו להתגונן כנגד דרישת החוב ובמיוחד מקום בו החוב משמעותי, לבין האינטרס של הזוכה בסופיות הדיון והוודאות כי בחלוף זמן רב יהיה זכאי לפעול לגביית החוב (ר' למשל, רע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה (פורסם בנבו)).

 

כפי שנקבע במקרים אחרים, זהו מאותם המקרים, שעליהם נאמר שהפרוצדורה אינה מיטת סדום, ואף על פי כן אין היעתרות לבקשה מביאה לכדי ראיית הפרוצדורה כ"מזרון סתם... שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ור' ע"א 103/71 נורדיה נ. בכר, פד"י כ"ו(1) 320, בסוף פסק-דינו של כב' הש' עציוני), ועל מחדלו הדיוני של המבקש, ככל שהיה, ניתן לכפר בפסיקת הוצאות.

 

משכך, מצאתי להאריך את המועד ואני מתיר את הגשת הבקשה לביטול פסק הדין במועד שבו הוגשה.

המשיב יגיב לבקשה זו, ומטעמי יעילות גם לבקשות הנוספות, עד ליום 20.12.14.

עם קבלת התגובה יינתנו הוראות לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>