תא"ק 26542-03-16 לב נ' דהאוז ואח'

נגד המבקשים הוגשה תביעה שטרית לתשלום סך של 80,995 ₪ (קרן). בגין שטר על סך של 50,000 ₪, ז.פ. 12.7.2010 המשוך מחשבונם המשותף של המבקשים לטובת המשיב. השיק ניתן לו בגין הלוואה על סך של 50,000 ₪ שנטל בעלה של מבקשת מס'1 ואביו של מבקש מס'2 (להלן ייקרא: "שמעון") מחבת לנר בע"מ שבבעלות המשיב. השיק הוסב לצד ג' וחולל בהעדר כיסוי מספיק.

המבקשים עותרים בפני ליתן להם רשות להתגונן. על פי הנטען, השיק ניתן ללא מועד פרעון להבטחת תשלום ההלוואה שניתנה בחודש 8/2007 והוא היה אמור להיות מופקד במועד לקיחתה. עוד נטען כי השטר חתום על ידי מבקש מס' 2 בלבד וכי הוא סוחר לצד ג' לאחר שההלוואה נפרעה ,כששה חודשים לאחר קבלתה- בחודש 1/2008 בהעברה בנקאית. עוד נטען כי המשיב לא פירט התשתית העובדתית ממנה ניתן ללמוד כי נתן תמורה בעד השטר כשנתקבל לידיו בחזרה מצד ג'.

המשיב מצדן טען כי ההלוואה ניתנה אומנם בחודש 12/2008 אך מועד פרעונה הינו כמועד פרעון השטר 12.7.2010 ולכן לא יתכן כי היא נפרעה בחודש 1/2008 כנטען על ידי המבקשים. כן נטען כי די בחתימתו של מבקש מס' 2 על השטר כדי לחייב את שותפתו בחשבון- מבקשת מס' 1.

בתשובת המבקשים לתגובת המשיב חוזרים המבקשים על טענותיהם בדבר התיישנות התביעה, ופרעון ההלוואה וכי המשיב לא הראה כי נתן ערך בעד השטר שנתקבל לידיו בחזרה מצד ג'.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

נפסק כי די בכך שהמבקש הראה הגנה אפשרית בדוחק, ואפילו בדוחק רב, על מנת להצדיק מתן רשות להתגונן. עוד נפסק כי בשלב הדיון בהתנגדות לא יבדוק בית המשפט את טיב טענותיו של המבקש והזכויות להן הוא טוען, אלא יבדוק וייבחן מתצהירו האם קיימת עילה כלשהי אשר תוכל להוות בסיס להגנה כלשהי (כאמור, גם אם בדוחק), בפני התביעה שהוגשה כנגדו, ראה ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (2009) (פורסם בנבו) שם נפסק כי:

"שיקולי היעילות המערכתית, ואינטרס עשיית צדק עם תובע שתביעתו מקיימת את תנאי סדר הדין המקוצר, ואינה מעלה כנגדה טיעוני הגנה שיש בהם ממש, עשויים לגבור על זכותו של הנתבע להתגונן. עם זאת, בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן. לפיכך, די אם הנתבע הראה, ולו קצה חוט של טענת הגנה, כדי להצדיק, בהתמודדות בין האינטרסים השונים, את ההכרה בזכותו להתגונן. המימד החוקתי הנילווה לזכות להתגונן מוסיף חיזוק-יתר לכלל הנקוט בהלכה הפסוקה מזה שנים רבות לפיו בקשת רשות להגן תידחה רק כאשר אין, ולו בדל סיכוי אפשרי, כי טענה מטענות ההגנה המועלית תתקבל במשפט גופו".

במקרה שבפני אין חולק כי השטר נשוא התביעה ניתן כשטר בטחון להבטחת השבת ההלוואה שניתנה למר שמעון ביום 28.12.2008 וכי הוא ניתן מבלי שצויין בו מועד פרעון . טענת הנתבעים כי לא התגבש התנאי להצגת השטר לפרעון בבנק, משום שההלוואה נפרעה כששה חודשים לאחר נטילתה, נתמכת בהודעה על ביצוע העברה בנקאית לטובת חברת לנר שבבעלות המשיב (נספים ג' ו-ד לבקשה). בכתב התביעה לא נטען כי היה על שמעון להשיב את ההלוואה במועד שצויין כמועד פרעון השטר 12.7.2010 כנטען בתגובה לבקשה למתן רשות להתגונן, אלא נאמר כי היה על שמעון להשיב למשיב את סכום ההלוואה תוך מספר חודשים ממועד נטילתה (סעיף 4 לכתב התביעה), לכך יש להוסיף את הטענה כי מבקשת מס' 1 אינה חתומה על השטר וכי המשיב אינו אוחז בשטר כשורה ובעד ערך, כל אלה יש בהן כדי להצדיק מתן רשות להתגונן למבקשים וכך אני מורה.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

הדיון יתנהל בסדר דין מהיר.